תקציר ראשי פרקים מבוא                                                                            ע"מ 2                            הנאמנות הכפולה מהי?                                                   ע"מ 4                            תולדות פרשיית פולארד                                                 ע"מ 6
יחסה של ארצות הברית לפולארד                                                ע"מ 9
יחסה של ישראל לפולארד                                              ע"מ 12
יחסה של הקהילה היהודית בארה"ב לפולארד                 ע"מ 17
השפעת פרשת פולארד על הנאמנות הכפולה                      ע"מ 21
סיכום ומסקנות                                                             ע"מ 24
ביבליוגרפיה                                                                  ע"מ 27

1 . מבוא
מלחמת העולם השנייה יצרה מצבים רבים וחדשים בנושאים רבים. אחד מהם היה הסתכלות שונה על הנושא היהודי, ובתוכו על הציונות. ניתן לומר כי עד מלחמת העולם השניה הוו הציונים מיעוט בקרב היהודים, ורוב יהדות ארה"ב התנגדה לרעיון כי  היהודים הם אומה. בארה"ב- היהדות הוגדרה כדת, ואבות הציונות היו ברובם, בניגוד לכך, חילונים. מלחמת העולם השנייה  והשואה היהודית בתוכה מחקו את הדיון התיאורטי על הגדרת היהדות ומיקום הציונות, אך, עם זאת, לא ביטלו את הניגוד המחשבתי של יהודי ארצות הברית החשים רגשות עזים כלפי ישראל, ללא שום רצון להגר אליה. ציונים ואנטי ציונים מתחבטים באותה השאלה: כיצד ניתן להאמין במדינה היהודית ובאותה מידה להאמין כי יהודים יכולים להיות אזרחים שלמים ונאמנים למדינה אחרת?.
ניתן לראות בארה"ב מדינת מהגרים, וכי למדינות שונות (למשל: איטליה ואירלנד) עניין במהגרים ממנה המתגוררים בארצות הברית.  אולם נקודה זו אינה מייצגת נאמנה את הרגשות שיש ליהודי ארה"ב כלפי ישראל, או את חשיבותה של ארה"ב לישראל. הקיום של ארצות הברית כחברה מאגדת לבני לאומים שונים מקל על הסברת הנאמנות הכפולה של היהודים בה אך מקשה על הצדקת קיום ישראל כמדינה שאינה כזו, אלא מדינה המושתתת על לאום אחד, כמו רוב מדינות אירופה כדוגמא, ועל הסברת נאמנותם של חברי הקהילה היהודית בארה"ב כלפיה.
פלורליזם איננו עיקר סדר היום  הפוליטי בארצות הברית, שכן בהיותה "כור היתוך" מתבסס בה הפחד מפני היקשרויות רגשיות למדינות זרות, מתוך אמונה כי מקור האזרחים איננו חשוב כל עוד תוצאת "כור ההיתוך" תהיה אחת – נאמנות לארה"ב, או לכל הפחות, כי גם במקרה של ריבוי נאמנויות תבוא הנאמנות לארה"ב ראשונה.  היקשרותם הרגשית של יהדות ארה"ב לישראל ללא ספק מעצימה את מורכבות נאמנותם למדינתם. כל זאת מתרחש במקום שללא ספק מהווה "גן עדן" ליהודים- שכן בארה"ב הם משוחררים ובטוחים יותר לצמוח, מאשר בישראל רדופת המלחמות. עם זאת, לנצח יהיה עליהם לבחון את רמת האנטישמיות ולבחון את התגברותה, וכן לדאוג באופן מתמיד האחד לשני, דבר הנובע מהוכחות היסטוריות (כמו השואה) כי עליהם לתמוך בחברי קהילתם, בבית ובחוץ.
השונות והזרות דוחפות את יהודי ארצות הברית להיות אמריקאים טובים יותר- לעבוד קשה יותר, לתרום יותר, להראות מעורבות חברתית גדולה יותר, אך זאת תוך ניסיון שלא להתבלט בעשיית יתר על המידה כקבוצה, הן בהתנהגות והן בדעות פוליטיות.
ג'ונתן פולארד, אזרח אמריקאי, היה מנתח מערכות במודיעין של הצי האמריקאי שנעצר ב21 בנובמבר 1985, לאחר שהעביר במשך תקופה של 18
חודשים כמויות גדולות של חומר מודיעיני לישראל, מתוך נאמנות מוצהרת למדינת ישראל, ובהאמינו כי ארה"ב מפירה הסכמים לשיתוף מידע עם ישראל, וכי המידע שברשותו הנו חיוני להגנת ישראל מפני האיום העיראקי. מתח רב נוצר בין הממשל בארצות הברית והממשל בישראל, בקונפליקט סביב עצם הריגול, והשלכות גילוי הפרשה על יחסיהן העתידיים, ושיתוף הפעולה העתידי בין שתי המדינות, ביניהן שיתוף פעולה הנובע מערכים משותפים של חופש ודמוקרטיה. פרשיית ריגול שכזו הפרה את הדואליות העדינה ביחסים בין שתי המדינות ועמידתן האחת לטובת השניה לאורך שנים רבות , תוך העמדת הקהילה היהודית בתווך. ג'ונתן פולארד העלה לכותרות את יהודי ארה"ב ואת מוטיב הנאמנות הכפולה, נאמנות אותה הם מנסים שלא להדגיש יתר על המידה, בכדי שיוכלו לחיות כשווים בין כל האמריקאים, על אף דתם ורגשותיהם העזים למדינת ישראל ולגורל העם היהודי במדינת ישראל. מעשהו של פולארד נובע מאידיאולוגיה חזקה וככזה מכרסם בערכים עליהם בנויה החברה האמריקאית. עקב היווצרות הקונפליקט בין שני מושאי הנאמנות, עיניים רבות צפו לעבר הקהילה היהודית מתוך ניסיון להבין לאן נתונה נאמנותם, כאשר הדואליות המובנית בה הופכת סותרת ובלתי אפשרית.
עבודה זו תבחן את האם לפרשת פולארד הייתה השפעה על הנאמנות הכפולה של הקהילה היהודית בארצות הברית, ואת אופן ההשפעה. עבודה זו תסקור את תגובת הקהילה היהודית בארה"ב, כמו גם את תגובותיהם של הממשל בישראל ובארה"ב, המהווים השפעה מרכזית ועיקרית, לפרשת פולארד. כמו כן יבחן מושג הנאמנות הכפולה של הקהילה היהודית בארצות הברית לאור ההשפעה של פרשת פולארד עליו.