תוכן העניינים

1 . מבוא –..
1
1 .1 נושא העבודה
1
1 .2 שאלת המחקר
1
2 .
בחינת ההיבט הכלכלי של פרסום לילדים -..
2
3 .
בחינת ההיבט הערכי של התופעה …
3
3 .1 שימוש ברמזים מיניים …

3
3 .2 פרסום מזון המזיק לבריאות —
3

3 .3 שימוש במסרים אלימים
3
3 .4 פרסומות בבתי ספר -..
4
3 .5 שימוש במסרים שקריים
4
4 .
מיתוסים בעולם העסקים –…
5
4 .1 מיתוס עסקים בלא מוסר
5
4 .2 מיתוס העסקים כמשחק
5
4 .3 מיתוס עסקים כג'ונגל –
5
4 .4 מיתוס הרווח .
5
5. ביקורת על הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית –.
6
5.1 אינטרס עצמי והתנהגות רציונלית ..
6
5.2 הטובה העצמית טובת הכלל —
6
5.3 בין יחיד לחברה –…
6
6 .
הריסון הממשלתי —
7
6 .1 שימוש בילדים כפנייה מניפולטיבית
7
6 .2 התייחסות המחוקק במדינות שונות
7
6 .3 מגבלות הריסון הממשלתי –…
8
6 .3.1 החוק עוזר רק לעוזריו —
8
6 .3.2 החוק מגיב באיחור
9
6 .3.3 החוק כללי מידי …
9
6 .3.4 הרוכב תלוי בסוסו
9
6 .3.5 To Big To Fall ..
9
6 .3.6 הפרת החוק משתלמת —
10 7.
ריסון פנימי …
11
8 .
אחריות המנהל –…
12
8 .1 גישת בעלי העניין –.
12
8 .1.1 הרמה האמפירית ..
13
8 .1.2 הרמה האינסטרומנטלית -.
13
8 .1.3 הרמה הנורמטיבית
14
8 .1.3.1 גישת בעלי העניין כקפיטליזם קנטיאני –
14
8 .1.3.2 גישת בעלי העניין כפרדוקס מוסרי –.
14
8 .1.3.3 גישת בעלי העניין כפלורליזם מוסרי —
14
9.
סיכום –.
15
1 0.
ביבליוגרפיה
16
מבוא.
המועצה הלאומית לשלום הילד הגישה בפברואר השנה את עמדתה בנושא פיקוחה של הרשות השנייה על פרסומות לבג"צ, בעתירת מק’אן-אריקסון כנגד הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
במסמך שהוגש לבית המשפט כותבת המועצה: "אין ספק כי השנתיים האחרונות מאופיינות בהקצנה והתדרדרות של המסרים הגלויים והסמויים המועברים בפרסומות, בדרך הצגתם ובהיקפם. ביטוי לכך אנו מוצאים באין ספור התלונות אשר מגיעות בעניין זה למועצה לשלום הילד, מציבור נרחב ומגוון".
המועצה, שמצטרפת לעמדת הרשות השנייה, יוצאת כנגד חלק הפרסומאים והמפרסמים שאימצו לטענתה, גישות מקוממות, לפיהן, ניתן ויתכן אף צריך לפרסם, לשווק ולמכור מוצרים אך ורק באמצעות אלימות, בוטות, מין ואפילו פורנוגרפיה.
עוד מוסיפה המועצה: "במסווה של חופש ביטוי וחופש עיסוק כביכול, נוכח אינטרסים כלכליים ומסחריים, מנסים הפרסומאים, היצרנים והמשווקים לשבות את ליבם של צעירים, ללא כל גבולות, ללא ריסון עצמי ותוך טשטוש "הקווים האדומים" – הכל כדי למשוך את תשומת הלב ולהגביר מכירות. המצב הפך להיות כה פרוץ וכה חמור, כאשר חלק מהפרסומאים מצהירים בריש גלי, כי שימוש בפרובוקציות הוא כלי עבודה לגיטימי ומועדף. צריך לזכור ולהזכיר, לא כל האמצעים כשרים להשיג מטרות, גם אם הן טובות ולגיטימיות".
המועצה לשלום הילד חותמת את טיעוניה לבג"צ באמירה: "נראה, כי באין כל ריסון עצמי, ונוכח מגמת התדרדרות זו, הרי שאין ברירה אלא להפקיד את מושכות הבקרה בידיים אחראיות ומקצועיות, בידי גורם ששיקוליו המרכזיים הם בלתי תלויים, ושיש בידו לשקול שיקולים של טובת הילד לפני כל שיקול אחר, ובכלל זה שיקולים עסקיים".
לאור כל האמור לעיל נשאלת השאלה מהי האחריות המוסרית של מנהלי פירמות לנוכח המחקרים המצביעים על ההשפעות השליליות של פרסום לילדים?