שוויון הזדמנויות ועיקרון ההגנה של נשים בשוק העבודה מעוגנים במספר חוקים, בניהם חוק עבודת נשים; חוק שכר לעובד ולעובדת; חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וכן החוק למניעת הטרדה מינית (נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, 2018). בפועל, שוק העבודה מדגים אי שוויון מגדרי הבא לידי ביטוי בפערים במשאבים ובשכר של גברים לעומת נשים (קריכלי-כץ, 2019), וכן מתפקד כזירה המאפשרת הטרדה מינית המובנית בחלוקת יחסי הכוח ההיררכית בין גברים ונשים ונסמכת על הנטייה התרבותית לראות בנשים אובייקטים מיניים ולהתנהג אליהן באופן מחפיץ (מור ובארי, 2012).
השימוש בהאשטאג metoo שהחל בשנת 2017 באופן וויראלי הפך לנקודת פתיחה למהפכה בשיח התרבותי בתחום של הטרדות ותקיפות מיניות, מהפכה שחלחלה לתחומי החיים הרבים, בניהם אל עולם העבודה (Jaffe, 2018). מהפכה זו עוקפת ומקדימה את מערכת המשפט ומקור כוחה היא בשינוי תפיסת עולם המובילה להתנהגות, כך שנשים מקבלות תמיכה וכוח להתנגד למנגנונים בעייתיים שמכפיפים אותן בזמן אמת (אלמוג ואמיר, 2019).
במחקר זה נבחנו השינויים שהתרחשו בסביבת העבודה בעקבות מהפכת metoo מנקודת מבטן של נשים עובדות, תוך התייחסות לחוויית העבודה שלהן כפי שהיא נובעת מהשאלות, הציפיות והדגשים שניתנים במרחב העבודה למגדר ולמיניות שלהן. מטרת העבודה לבדוק האם נשים עובדות חשות שהשינויים התרבותיים אותם הובילה מהפכת metoo חלחלו אל סביבת העבודה הישראלית, ובמידה וכן, כיצד סביבת העבודה הגיבה לשינויים אלו.
במטרה לענות על שאלת המחקר נבחרה מתודולוגיה של ראיונות עומק חצי מובנים, במטרה לאפשר גמישות מחד ומסגרת מובנית מנגד (בייט-מרום, 2009). ראיונות אלו נערכו במסגרת המסורת הפנומנולוגית, המתמקדת בהבנת עולם ההתנסויות של האדם, מנקודת המבט שלו, ובמשמעות שהוא מייחס לפעולותיו (שלסקי ואריאלי, 2016).לשם כך, נעשה שימוש במדגם מכוון בו נבחרו משתתפות המסוגלות לספק מידע והבנה של בעיית המחקר והתופעות המרכזיות הנחקרות (Creswell, Hanson and Morales, 2007), הן מבחינת תפקידן בארגון והן מבחינת הוותק שלהן בו. שש נשים רואיינו תוך מתן דגש להיבט ההשוואתי של חוויות עבודתן לפני 2017 ולאחריה, ותוך התייחסות למוקדי המחקר הבאים: תפיסותיה ביחס העובדים אליה מנקודת מבט מגדרית; תפיסותיה ביחס למוגנות שלה במקום העבודה בהקשרים של הטרדה ותקיפה מינית; השינויים, במידה וקיימים, ביחס לתפיסותיה בין התקופות.
ממצאי המחקר העיקריים מדגימים כי הנשים תופסות כי מהפכת metoo הובילה שינוי תרבותי משמעותי במרחב העבודה, בשונה מהחוק בתחום, אשר הצליח להוביל לתחושת ביטחון גבוהה יותר של נשים בעבודה, עליה במודעות בסוגיות שקשורות בהטרדות מיניות, שיח הולם יותר ומסוגלות לביטוי עצמי גבוה יותר של העובדות.
חשיבות המחקר גבוהה בשל היותו מחקר ב"זמן אמת", תוך התייחסות לתפיסות עכשוויות של נשים עובדות תוך כדי התגבשות השיח על הטרדות מיניות ככלל והטרדות מיניות במקום העבודה בפרט, והשתרשות נורמות חדשות בתרבות. כמו כן, המחקר נותן קול לנקודת מבטן וחוויתן של נשים במציאות בה הן נלחמות על שוויון, כך שהוא משמש כעדות ובמה בשיח הציבורי בו קולן חלש יותר.