סיכום סוציולוגיה פוליטית ומוסדית- מבוא לסוציולוגיה
מוסד לימוד | מכללת ספיר |
סוג העבודה | סיכום |
מקצוע | סוציולוגיה |
מילות מפתח | וובר, מיכלס, קורנהאוזר |
שנת הגשה | 2005 |
מספר מילים | 1555 |
תקציר העבודה
סוציולוגיה פוליטית ומוסדית · שלוש שאלות יסוד בקשר לקשר שבין כוחות פוליטיים וחברתיים:
1. מי שולט במדינה? – קורנהאוזר.
2. מי שולט במפלגה? – מיכלס.
3. מה מייצגת הסמכות הפוליטית? – וובר.
· גישות מרכזיות:
· הגישה האלטאיסטית – (פארטו , מיכלס, מילס, מוסקה) – ישנו קונפליקט בין האליטה – המיעוט, לבין ההמון שהוא הרוב, והמיעוט הוא המחזיק את עמדות השליטה והמפתח.
הקונפליקט הבסיסי הוא בין האליטה להמון – האליטה היא זו המנצחת בקונפליקט. גם במדינה דמוקרטית יש אליטות – על פיהם האידיאולוגיה הדמוקרטית היא אשליה, גם כשניתנת להמון הרגשה שהוא בוחר ומחליט.
פרטו – "במערב אירופה ובארה"ב שולטות אליטות כלכליות" (בלעז – אליטות פלוטוקרטיות, פלוטו = עושר, קרטיה = שלטון)- כינויי שועלים.
בחברות פאשיסטיות וקומוניסטיות, שולטות אליטות אלימות המשתמשות בכוח צבאי – כינויי אריות.
ההמון- כינויי כבסים.
· הגישה המעמדית – (מרקס) – הקונפליקט המרכזי הינו הקונפליקט בין המעמדות.השולט אינו חייב להיות מיעוט.
הגישה טוענת שההמון כן יכול להשיג כוח ולהתאחד, לפתח תודעה מעמדית, ליצור מפלגת פועלים ולפתח כוח פוליטי, ואף שליטה – וזהו השוני בפיתרון האפשרי. הכוח הוא כוח מצטבר בידי המעמד הגבוה. במעמדות, הכוח יכול להשתנות בין המעמדות, אך כל עוד המעמד הגבוה הוא זה ששולט הכוח יצטבר אצלם.
· הגישה הפלורליסטית – (רייזמן) – הציבור הוא בעל הכוח ויכול להתאגד וליצור מתוכו קבוצות וטו/קבוצות סטטוס. התאגדויות חברתיות, כלכליות, דתיות, תעסוקתיות.
יכול ליצור שדולות – קבוצות אנשים המשתדלים למען ציבור מסוים.
נוצרות קואליציות, אופוזיציות, הפרולטריון הם נציגי הציבור – וזהו מצב של ריבוי דעות ויחסי גומלין בחברה.
הכוח הוא משאב בלתי נדלה – כוח פוליטי ניתן ליצור מחדש כל הזמן. כשקבוצה –