תוכן עניינים מבוא
פרק א: חופש הביטוי והמידע פרק ב:  מעמדו החוקתי של חופש העיתונות פרק ג: חסיון עיתונאי פרק ד: הגבלת חופש העיתונות פרק ה: פתרונות והמלצות סיכום ביבליוגרפיה ופס"ד מבוא
המציאות בישראל רוויה דיונים ציבוריים ומשפטיים בתחומים של חופש העיתונות. תופעה זו מלווה את ההוויה הציבורית בישראל זה כמה עשרות שנים ובעיקר מאז כינון המדינה. זה למעלה מיובל שנים, מוסדות המדינה , הממשלה והכנסת יחד עם גורמים חוץ פרלמנטריים נדרשים לסוגיות של חופש העיתונות בישראל.
כמדינה מערבית דמוקרטית, הרואה עצמה משתייכת (או למצער מתייחסת) למדינות המודרניות  כאה"ב ומערב אירופה – נמצאת ישראל בתהליך דינאמי של תהליכים רבים, ביניהם הסדרת היחסים בין שלטון למדיה (נוסק ולימור, 1999).
החברה הישראלית משוסעת בין חלקי האוכולוסיה שלה, שיש בה מאבקים ומתחים בין קבוצות פוליטיות כשמאל-ימין, בין עדות ותת תרבויות, בין דתיים לגווניהן ובין חילוניים, בין שכבות עניות לעשירות –   והיא מתמודדת כמעט יום-יום במתחים, בדילמות שקשורות לחופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש העיתונות מחד ומאידך למגבלות וצנזורה ביטחונית, פגיעה בקבוצות, חשש של הסתה וצנעת הפרט.
המדינה הנמצאת בתקופת היובל השני לקיומה עומת מול אתגרים רבים של המחוקקים ושל הרשות השופטת וכן של גורמי המדיה. התמורות המהירות המתרחשות במציאות; הדילמות הניצבות ומתעוררות וקרואות תיגר על חוקי העבר – מציבות את השאלה: האם המשפט מדביק את ההתפתחויות, האם הוא נותן מענה הולם לאירועים ולדילמות?
ראוי לציין, כי בעצם הימים שהם נכתבת עבודה נוכחית זו, ערב ההתנתקות ונוכח דילמות מעשיות ולא רק תיאורטיות הנודעות בחופש הביטוי בכלל ושל המדיה בפרט, כאשר נושאים רבים כמו: הסתה, ליבוי יצרים, הבאת מידע לציבור שזכותו לדעת, מאבקים אלימים בין גורמי שלטון וציבור – משורבבת כחוט השני ההידרשות לנושא של חופש העיתונות בכלל ובשעת משבר – כימים האלה – במשנה עוז. יש לכך השלכות כבירות שיש בהן כדי לעצב מחדש את דמותה הדמוקרטי של המדינה לאור ערכיה כפי שנכתבו במגילת העצמאות עם כינונה.
לא זו אף זו בזמן כתיבת העבודה, עותרים מכל הצדדים והקשת הפוליטית, לבג"ץ בעשרות נושאים ובינהם עתירות בעניין החלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה באשר לנושאים המשיקים למושא עבודתנו.
בעבודה זו נסקור ספרות מחקרית ותיעוד תקשורתי בנושא חופש העיתונות להיבטיו השונים. נצביע על הפערים הקיימים לעיתים בין החקיקה לבין  המציאות ועל האתגרים והקשיים המלווים את מדינת ישראל מאז יסודה כמדינה דמוקרטית-יהודית.
לסיכום, נשרטט מגמות וכיוונים אפשריים של דפוסי התמודדות עם האתגרים בסוגיה זו בהווה ובעתיד.