ראשי פרקים הקדמה                                                                                   עמ'
3 מבוא                                                                                       עמ'
4
1 . תולדות חייו של פרנץ רוזנצוויג                                        עמ' 6

2 . התפילה                                                                              עמ' 9
       2.1  מהי תפילה                                                               עמ' 9
       2.2
התפילה אצל רוזנצוויג                                             עמ' 10                         2.2.1
כורח התפילה                                                   עמ' 11
            2.2.2
מהותה ותכליתה של התפילה                         עמ'
1 2
            2.2.3
סוגי התפילה                                                     עמ'
1 4
            2.2.4
מוטיב הזמן אצל רוזנצוויג                              עמ'
1 8
           
2 .2.5   הקשר בין התגלות, תפילה וגאולה              עמ'
1 9

2 .2.6 שפת התפילה                                                    עמ'
2 1
 
3 . הקשר בין הביוגרפיה של רוז' לבחירת נושא התפילה   עמ' 23

3 .1 מעמדו של יום הכיפורים בכוכב הגאולה                עמ' 26

4 . . זיקתו של רוזנצוויג לשירי רבי יהודה הלוי                  עמ' 28
סיכום                                                                                     עמ'
3 1
לקט ציטוטים                                                                                    עמ'
3 2
ביבליוגרפיה                                                                           עמ'
3 3
                        הקדמה העיסוק בפילוסוף מעמיק, מרתק ומורכב כפרנץ רוזנצוויג היווה עבורי כניסה לעולם אחר מחד, אולם קרוב ומוכר מאידך.
כולנו הוגים ביחסים שבינינו לבין בוראנו, וקריאה מעמיקה בכתביו של רוזנצוויג ובחומר שנכתב עליו תרמו לי רבות בהבנת נושא התפילה. הניסוחים המדוייקים, תוך הדגשת הרגש שהתפילה מעלה באדם העמיקו את ידיעותי והבנתי, אך בנוסף הפנו אותי להתבוננות פנימה.
בכניסתי לעולמו המרתק והקסום – שכל כך מזמין לחקרו, להזדהות עימו ולהתנסות בדרכיו – אני חשה שזאת רק תחילת הדרך עבורי.
על כן, בימים אלו של חגי תישרי , ראש השנה ויום הכיפורים תפילתי הפרטית והתפילה בציבור, בבית הכנסת, , אינם כבכל  שנה.
השנה תפילתי קיבלה משמעות אחרת, שכן "חדר הכיתה אינו העולם אלא פרוזדור, הטרקלין הוא ההשתתפות בתפילה בציבור".
על כל אלו אני מודה, ומקווה ש'כוכב הגאולה' ימשיך להאיר בשמי.
מבוא
"תשובה תפילה ומעשה אהבה מעבירין את רוע הגזירה." פרנץ רוזנצוויג הינו היסטוריון ופילוסוף יהודי ממוצא גרמני.
הפילוסופיה הדתית שפיתח מתוך דו שיח עם ידידיו הנוצרים משמשת כדוגמא לדיאלוג בין הדתות.
החידוש של רוזנצוויג, לטענת ש.ה. ברגמן, הוא בהבנת הקשר בין האומה לאלוהיה.
תורתו ב'כוכב הגאולה' נוצרה מתוך עזיבתו את תורת היגל.
'כוכב הגאולה' מורכב מ- 3 יסודות: האל, האדם והעולם, ועל בסיס שלושתם נבנה מגן הדוד, הוא כוכב הגאולה. בסיס היהדות נמצא ב"אחד":
אלוהים בורא את העולם, אלוהים מתגלה לאדם, האדם גואל את העולם ואלוהים בורא את העולם…
  בעבודה זו אנסה לבחון את מוטיב התפילה בספרו "כוכב הגאולה", שהינו היצירה הדתית- פילוסופית העיקרית שלו.
כמו כן אבחן את השפעתה של הביוגרפיה האישית שלו על תפיסתו את התפילה.
התפילה נתפסת בכוכב הגאולה כפעולתו המרכזית של האדם, מקבל ההתגלות, והנקרא לגאול את העולם. היא מעצבת את "העולם העליון הנגאל" והיא מציבה את האדם מול נצח הגאולה. הבנת דרכו של רוזנצוויג בשאלה זו היא אפוא מן המטלות של כל מי שמבקש להתמודד עם משנתו.
זעקתו של היחיד, המתפלל על יכולת התפילה, היא התוכן התשתיתי העומד ביסוד כל תפילה אמיתית. עבודתי תבחן מהי התפילה, סוגיה וכיצד היא מעצבת את "העולם העליון הנגאל".
כיצד לישב את הסתירה במתח שבין האדם החופשי לבין הכורח שבקיום מצוות ותפילה.
במילים אחרות הבעיה התיאולוגית של התפילה, היא הניגוד בין חירות ההחלטה כאקט רצוני טהור לבין הכורח שבתכלית התפילה. כל דיון בנוגע למושג האדם במשנתו של רוזנצוויג מורכב מהמתח שבין הכורח והחירות – רצון האדם כפוף לכורח, הוא הכורח הפנימי שבא עם חווית אהבת האל.
חירות האדם אם כן נובעת מאופי מציאות הבריאה מחד והבנת קיומו הסופי של האדם מאידך.
נושא העבודה הינו מוטיב התפילה, ועליו העבודה דנה, אולם, על מנת להבין מוטיב זה, ארחיב   מעט במספר נושאים הקשורים קשר הדוק לנושא זה.
בין היתר אסקור את תולדות חייו של רוזנברג ואת הקשר ביניהם לבין יצירתו, אתייחס בקצרה למוטיב הזמן בעבודתו, לתפישתו את הלשון, השפה וכן לזיקתו לריה"ל.