אבעבועות שחורות - מבט היסטורי ורפואי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 3963
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

למחלת האבעבועות השחורות מקום נכבד בספרי ההיסטוריה. זוהי מחלה של הציוויליזציה. וירוס זה, אשר גורם למחלה אקוטית עם זמן דגירה יחסית קצר ומשאיר אחריו מעט אנשים בחיים, בעלי מערכת אימונית מחוזקת וללא נשאים כרונים, שרד בקושי רב עד אשר האדם, מאכסנו הבלעדי, החל להתיישב בקהילות לאחר המהפכה החקלאית וביות החיות. יתכן ותנאים אלו הם שאיפשרו לנגיף אבעבועות הפרה למצוא מאכסן אנושי מתאים ולנוע ממאכסן למאכסן בזמן הנכון.  סיפורה של המחלה הינו ייחודי ושונה מיתר המחלות המוכרות בהיסטוריה המתועדת. מצד אחד המחלה גרמה למותם של מאות מיליוני בני אדם לאורך ההיסטוריה (כ-500 מיליון בני אדם רק במאה ה-20) ואלו שנותרו בחיים נשארו נכים, מצולקים ומעוותים. המחלה הצדיקה את השמות שבהם כונתה: "האש הגדולה", "מלאך המוות" ועוד כהנה וכהנה שמות דומים. מצד שני אבעבועות שחורות הינה המחלה היחידה שהוכחדה במלואה מעל פני כדור הארץ, בעיקר בשל שיתוף פעולה בינלאומי שאפשר תוכנית חיסון כוללנית.
כנגד מחלה זו הודגם בפעם הראשונה, ובאופן יעיל, רעיון החיסון, אשר שינה מהותית את הגישה אל המחלות הזיהומיות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודיע בשנת 1979, שהמחלה נעלמה מהעולם. כיום, הנגיף מוחזק רשמית רק בשתי מעבדות ממשלתיות שמורות, במרכז לפיקוח מחלות (CDC) באטלנטה, ג'ורג'יה בארצות הברית ובקולטסובו, סיביר. יחד עם זאת עדיין חוששים שמחלה איומה זו תחזור – בין אם כתוצאה מלוחמה ביולוגית (לאחר מאורעות ספטמבר 2001 בארצות הברית קיים חשש שנגיף הוריולה ישמש במתקפת טרור ביולוגית) ובין אם מסיבות אחרות.    עבודה זו סוקרת את תולדות המחלה, התבטאויותיה הקליניות ונידון בהרחבה נושא החיסון. כמו כן, נדונים ההיבטים הנוגעים לאפשרות של חזרת המחלה וההיערכות העולמית לאפשרות זו.