משפט טבעי ופוזיטיבים משפטי   הצעת חוק בה מדובר הינה הצעה שמפלה בין שני העמים שבדינת ארכדיה. משום שהיא מעוררת תחושה של עוול על הקבוצה הבונדרית, דבר שגורם לקבוצה הסוציוליסטית להסתכל על חוק זה כחוק שמחייב הצדק.
 לפי משפט הטבע חוק זה לא יהיה מוסרי בגלל אי-השוויון שבו, מדינה מחוקקת חוקים בתוכה על מנת לקדם תכליות ראויות שמקובלות על כלל המין האינושי.
משהיה חוק זה נוגד את חוק הטבע יש לראותו, לכאורה, כלא תקף. שהרי משפט הטבע הינו אוניברסלי ויחול על כל מקום ובכל עת בעולם. דומה לסיפור של הגרמניה שנשפטה בידי בי"ד הרמריקאי בגלל שהלשינה על בעלה, דהיינו מכיוון שהיא צייתה לחוק שנוגד את משפט הטבע, ובכך הפרה אותו, לפי אקווינס אופיו של חוק אנושי נקבע לפי התאמתו של חוק הטבע, וברגע שהוא נוגד את החוק הטבעי הרי הוא מפסיק להיות חוק. אך חוקיותו ואי חוקיותו של חוק אינם בהכרח קשורים לציות או לאי ציות לאותו חוק אלא שהם הופכים להיות לא מחייבים מצפונית. לעומת גישה זו שתומך בה גם הובס יש גם גישת לוק אשר מאפשרת מהפכנות במקרים מסוימים, כלומר משלא יקבלו הבונדרים זכויות שוות כמו האכנדים עולה להם הזכות להשתחרר ממדינת ארכדיה כפי שהיה עם המתישבים האמריקאיים.
אצל אנשי הגישה הפוזיטיבסטית המצב הוא שונה, שהרי הפוזיטיביסטים מאמינים בצורך בהפרדה בין החוק למוסר "תיזת ההפרדה", וחוק שאינו מוסרי אינו מפסיק מלהיות חוק, ולפי רז הפרלמנט הינו מקור חוק מחייב ולכן יש לראות את הה"ח כמחייבת. ולפי בחקסטון: מה שהכריע הפרלמנט (שהוא הריבון) לא תוכל לבטלו עלי אדמות, ואת המוסריות של חוק זה אינה שייכת לעלי אדמות. יכול שיהיה חוק זה מוצדק ע"י הגישה הפוזיטיבסטית בכך שהוא משרת את בטחון המדינה, או טובת הכלל וכו'. וכאמור שישנה חובה על הפרטים להכפף לציבור משום שהוא מתגונן בו.