א. תחום הדעת: ספרות ב. נושא העבודה: חקר ז'אנר הפנטזיה ע"פ הטרילוגיה של טולקין "שר הטבעות".
ג.
מטרת העבודה: בדיקה השוואתית בין מאפייני ז'אנר הפנטזיה בספרות לבין מרכיבי הפנטזיה בספריו של טולקין.
ד.
הטיעון המועלה: מרכיבי עולם הפנטזיה תואמים לעולם המציאותי והריאלי.
1. המבנה הנרטיבי של העלילה – דמוי מציאות.
2. אופיין של הדמויות בעלילה – דמוי מציאות.
3. מהלכי רומן הפנטזיה דמויי מציאות.
4. מאפייני הסיום של רומן הפנטזיה דומים למאפייני הרומן הריאליסטי (סיום סגור) (ברומן של המאה ה-19).
5. הזמן כרונולוגי של רומן הפנטזיה כתואם לזמן הכרונולוגי ברומן הריאליסטי.
ה.
הצגת הבסיס התאורטי עליו מבוססת עבודת המחקר:
הטרילוגיה של טולקין.
ו.
רשימה ארעית של פרקי העבודה:
1. מהי פנטזיה?
2. כיצד מרכיבי הפנטזיה באים לידי ביטוי בטרילוגיה של טולקין?
3. מאפייני הספרות הריאלית כפי שהם באים לידי ביטוי בז'אנר הפנטזיה.
4. הצגת הטרילוגיה של טולקין כמדגם מייצג של הרומן הפנטסטי דמוי העולם הריאליסטי כאשר החומרים שלו דמויי מציאות.
ז.
הקדמה – מהי פנטזיה? מבחר פרשנויות של חוקרי ספרות.
רבים מחפשים תשובה לשאלה "מהי פנטזיה?" ניתן למצוא במילון אבן שושן את ההגדרה הבאה: "דמיון, כוח הדמיון: פנטסיה אמנותית. סופר בעל פנטסיה עשירה. הזיה, חלום, שאיפה ערטילאית, יצירה פיוטית המביעה הזיות וכיסופים שלא מן המציאות".
המילה המנחה בהגדרה היא הדמיון, אבל כמו בכל סוגי הז'אנרים הספרותיים גם בפנטזיה צריך להיות יותר מדמיון. ניתן לראות שחוקרי פנטזיה רבים מדגישים לא רק את הדמיון בהגדרה ולכן אין הסכמה בין כל החוקרים. טודורוב, חוקר פנטזיה, הגדיר אותה כך: "אי-וודאות הנוגעת לזיקה שבין הטבעי לעל-טבעי. בעולם שהוא באמת עולמנו שלנו, זה שאנחנו מכירים, עולם ללא שדים, סיליפידות או ואמפירים, מתארע אירוע שלא ניתן להסבירו ע"י עולם זה עצמו. האדם המתנסה בו צריך לבחור באחד משני פתרונות אפשריים: או שהוא נשלט ע"י חוקים בלתי ידועים לנו, או שהשד הוא אשליה, יציר דמיוננו: או שהוא קיים באמת, כמו כל יצור חי אחר, בהגבלה אחת, שאנו פוגשים בו לעיתים רחוקות.
הפנטסטי מקומו בתוך קיומה של אי ודאות זו. אם אנו בוחרים בתשובה זו או אחרת, אנו משייכים את הפנטסטי לטובת אחד הז'אנרים השכנים, העל טבעי או המופלא. הפנטסטי הוא אותו היסוס שבו מתנסה האדם היודע רק את חוקי הטבע ונתקל באירוע שאינו מציית לכאורה לחוקי הטבע".
וולף גארי, חוקר פנטזיה נוסף, אמר שהדבר הראשון שחייב להיות בהגדרת הפנטזיה הוא שהיא עוסקת במשהו בלתי אפשרי. סופרי הפנטזיה לוקחים את הקוראים לנקודת הראות שלהם על עזיבת נורמות ומסכמות חברתיות אשר בשביל הקוראים חיוניות לקיום המציאות שאנו מכירים.
אירווין הקצין את הגדרתו של וולף גארי בכך שאמר שהפנטזיה היא אנטי-מציאות ומפרידה בין המקובל ללא מקובל בצורה מוחלטת. הפנטזיה הופכת את הלא מקובל לעובדה קיימת שאיתה צריך להתמודד.
ריבקין אריק טוען שהפנטזיה משקפת את ההיפך המוחלט מהמקובל בחברה ולכן היא מנוגדת לעולם המציאותי.
מנלוב מוסיף שהחוסר מציאות מתבטא בעולמות, בחפצים ובאנשים אשר נחוצים לפנטזיה. הלא מציאותי הוא כל דבר השונה ממה שיש בחברה שלנו.
סקלובין רוג'ר גם הוא מוסיף ואומר שבפנטזיה כל הלא מציאותי הוא העיקרי ועומד במרכז הסיפור.  ניתן להשוות בין הטרילוגיה של טולקין, "שר הטבעות", לבין הגדרות חוקרי הפנטזיה. חוקר הפנטזיה מנלוב טוען שטרילוגיית "שר הטבעות" אכן מתאימה להגדרת הפנטזיה. הוא אומר שהנושא בטרילוגיה מועבר בצורה חזקה ומושכת עד שעולם הספר הופך למציאות בעיני הקוראים. אפילו הדברים שהקוראים יודעים שהם אינם הגיוניים ואינם קיימים בעולם שלנו תופסים משמעות מציאותית, כמו לדגומה חפצים קסומים.
טולקין אומר שעולם הספר שלו יכול להפוך למציאות אצלנו.
רבים מהספרים עוסקים בעולמות מקבילים לשלנו היכולים להתגלות. וכך גם עולמו של טולקין, שיכול להתגלות כעולם מקביל לשלנו. ברגע שהקוראים רואים בעולם הספר משהו היכול להפוך למציאותי, הם מפסיקים לראות בעולם פנטזיה.
"שר הטבעות" הוא רק נסיון להראות איך עולם יכול להראות אם רק נסתכל עליו מזוית הראייה של טולקין. פעמים רבות עולם זה מקושר להיסטורית העולם שלנו. נוכל לראות ב"שר הטבעות" את עולמנו אילו היה מתפתח בצורה קצת שונה. או להפך, את העתיד שלנו כמו שרואה אותו טולקין. בפנטזיה מודגש גם ההבדל בין הטוב לרע כאשר מודגשת עוצמת הרוע מול חולשת הטוב. ניתן לראות זאת ב"שר הטבעות" במלחמה של גנדולף והחבורה נגד סהרון, כאשר מודגש עד כמה הצבא וכוחו של הרוע גדולים לעומת החבורה הקטנה שיצאה להציל את העולם. חולשת הטוב ונצחונם מראים עד כמה שהם הצודקים ושמי שעושה את הדבר הנכון תמיד ינצח.
ניתן להשוות בין הפנטזיה לפוסט מודרניזם. מקהייל בריאן אומר ש"ישנו מבנה אונתולוגי של העולף הנשקף והוא זהה בכל המקרים. מצד אחד העולם שלנו, השגרתי והיומיומי, ומצד שני העולם שמעבר לדלת הסמוכה של העל שגרתי, העל טבעי, ובין שני קצוות אלו אנו נעים". מקהייל ביסס תאוריה זו ע"פ משפטו של תומס פאבל "האונתולוגיה היא תאור תאורטי של היקום".
הקישור בין הפוסט מודרניזם לאונתולוגיה נראה אוקסימורוני משום שהפוסט מודרניזם מעלה באופן מרכזי בעייתיות והכחשת היכולת לבנות תשתית אונתולוגית. מקהייל סבור שעלינו לבחון בצורה אחרת את הגדרתו של פאבל שלפיה "האונתולוגיה היא תאור של עולם, ומאחר שאין יידוע לפני המילה עולם, הרי שזהו תאור לאו דווקא של העולם שלנו, אלא של מיני עולמות, או ריבוי עולמות. כלומר, האונתולוגיה לא חייבת לחפש את ביסוסה בעולמנו, אלא יכולה לתאר עולמות אחרים, הכוללים עולמות אפשריים וגם בלתי אפשריים". לפי מקהייל, המשבר האונתולוגי מביא לעימות בין עולמות מנוגדים, אשר יוצרים אצל הקורא היסוס ואי ודאות. היסוס זה דומה להיסוס שמביא עמו הפנטסטי, אך לא זהה לו.
ח.
מרכיבי עולם הפנטזיה התואמים לעולם הריאלי.
ניתן לראות ב"שר הטבעות" מאת טולקין מדגם מייצג של הריאליזם. עולמו של טולקין הוא עולם דמוי העולם הריאלי. ניתן לראות שהזמן הכרונולוגי נע בדרך הגיונית הדומה לשלנו. אין קפיצות בזמן או חזרות לעבר.
הדמויות בפנטזיה כוללות בני אדם וגזעים דומים כאשר כל גזע גר במקום אחר בעולם. ניתן להשוות בין הגזעים לבין הלאום של האנשים בעולם הריאליסטי. חלק מהגזעים נלחמים אלו באלו וחלק חיים בשלום, זאת נוכל לראות גם בעולם שלנו.
כמו כן, אם נסתכל על הביוגרפיה של טולקין, נראה שהטרילוגיה נכתבה בזמן מלחמת העולם השניה ושהוא עצמו מודה שהושפע רבות מן המלחמה.
אם נבחן את מהלכי הקרבות באמת נגלה דמיון רב למהלכי מלחמת העולם ונוכל למצוא דמיון בדברים נוספים שאותם נבחן בהמשך העבודה. ט.
מסקנות וסיכום:
נוכל לסיכום להגיד שעולם הפנטזיה הוא ז'אנר בספרות, אך הוא מכיל מרכיבים וחומרים מן העולם הריאליסטי ומן הספרות הריאליסטית.
במהלך העבודה נוכל להשוות בין מאפייני ז'אנר הפנטזיה בספרות לבין מרכיבי הפנטזיה בספריו של טולקין וכמו כן לבדוק אם מרכיבי עולם הפנטזיה תואמים לעולם המציאותי והריאלי.
ההרחבה להקדמה וההשוואה יופיעו בהרחבת העבודה.