ממן 12-התחלות
תשובה לשאלה 2 א
מאפייני העלילה בנובלה עד מוות- מורכבים מניגודים וסתירות רבות אשר תורמות לבניית עמדותיו וערכיו של המחבר. בנובלה הזו מצטייר עולם מלא בסתירות וניגודים ובגלל שהדמויות חיות בעולם כזה, קשה לשפוט את דמויות הגיבורים מצד אחד, וקשה להעמידם לדין מצד שני, וכתוצאה מכך קשה גם כן להוכיח את צדקתם. ברגע שהמחבר בונה עולם כזה הוא מגלה את עמדתו האמביוולנטית לסיפור, וחוסר ההתפתחות של העלילה בשל בעיית שיפוט הגיבורים, מאיר את הגיבורים באור שלילי, וגם הם עצמם לא מסוגלים להכיר בבעיות שלהם ועל כן לא מסוגלים להתמודד איתם. אפשר לראות זאת לדוגמא כשמדברים על ירושלים, מדברים על געגועים לתקופה של נעורים ואהבה, לנוף, על אהבה אלוהית וגם הדרך לירושלים מצטיירת כדרך אל החסד האלוהי ואל האהבה האנושית, אבל האהבה לירושלים מתחילה משנאה ונגמרת בשנאה (רצח היהודים) וכך גם מוצאת דמותו של גיום את מותה. זה נכון שאחת המטרות היא להגיע לירושלים מתוך אהבה גדולה למקום, אבל כדי להגיע אליה צריך לרצוח יהודים ואז אחרי שהרוצחים הגיעו לנחלה, לירושלים, ועל ידיהם דם יהודי הם יכולים ל"היוולד נקיים".
העלילה הסיבתית מתערערת משום שמטרות דמויות הגיבורים אינן מטרות של ממש, וגם הפעולות שהגיבורים נוקטים אלה לא פעולות מכוונות מטרה וחסרות חשיבה ממוקדת, ועל כן העלילה לא מתפתחת וחוזרת לנקודת ההתחלה, העלילה הסיבתית מומרת בתבניות אנלוגיות ופיגורטיביות.