מבוא
בעיית ביטחון לאומי קיימת בכל המדינות והמשטרים, אך כאשר מדובר בדמוקרטיה, מתעוררת בעיה מיוחדת בשל ההתנגשות בין ערכי יסוד דמוקרטיים לבין פעולות הנגזרות מהרצון לחזק את הביטחון הלאומי. לא מן הנמנע, שבשם "קדושת הביטחון" יפגע השלטון בהליכים הדמוקרטיים ויגביל את חירויות האזרח.
השאלה היא, מתי מתחילות הפגיעות במשטר הדמוקרטי בשם הביטחון, לאיים על עצם קיומו של המשטר הדמוקרטי, מתי הן מוצדקות מן הבחינה הביטחונית, ומהו האיזון הנכון בין ערכי הקיום והביטחון לערכי החירות והדמוקרטיה.
צרכים שונים מעלים את הדרישה להגביל את חופש הביטוי גם בימי שלום ושגרה (למשל, על מנת למנוע הסתות שונות), אך הדרישה עולה בעיקר בעיתות חירום, מטעמים כמו: צנזורה ביטחונית, שלום השבויים, שלום האזרחים, מורל לאומי, ליכוד חברתי וכדומה.
כך למעשה, בשם החוסן הלאומי מוצבות לפני התקשורת דרישות של הגבלות מרצון ואיסורים כפויים שעליה לקבלן בכניעה ובשתיקה, כל זמן שנמצאים "בזמן לחימה".
חופש העיתונות הוא ממהות הדמוקרטיה, ולכן פגיעה בו, פירושה פגיעה בה.
פגיעה כזו קיימת בצורה כזו ואחרת בכל משטר דמוקרטי המפעיל שיטות מניעה הדומות לצנזורה הצבאית, המוגדרת כהפעלת מערכת ארגונית קבועה שנועדה למנוע פרסומים באמצעי התקשורת ההמוניים, העלולה לפגוע באינטרסים לאומיים ומוגדרים מראש כמו ביטחון המדינה ושלמות ריבונותה.
נראה כי תמורות באופי התקשורת, החשיפה של הציבור בישראל לכלי התקשורת הזרים, והמיקוד של התקשורת ככלי בניהול מלחמה, עשויים לעצב שינויים בהסדר זה, אך נראה כי הוא ימשיך להוות את הבסיס העיקרי לפשרה המקובלת בישראל בין חופש העיתונות והביטחון הלאומי.
בן גוריון אמר:
"צריך שטובי הנוער שלנו, אנשי המעלה מבחינה מוסרית-חלוצית ובעלי הכושר האינטלקטואלי הגבוה ביותר, יקדישו כל זמנם, כישרונם וחייהם לתפקידי הביטחון של המדינה". (גרשון ריבלין ועמרם פרת,1986 ).
זוהי הלגיטימציה אשר ניתנה אז לצה"ל ולמוסדות הביטחון השונים למן הקמתם, מן הדרג המדיני. עם הזמן, הביא מצב זה להתפתחותם של רשויות הביטחון לאליטה חזקה שהמלצותיה משפיעות באופן ניכר על החלטות הממשלה. אנו עדים לכך בתופעה שהייתה קיימת עוד מקום המדינה, תופעה של "הצנחות", כלומר – מעבר קצינים מהצמרת הצבאית לפוליטית מתוך הנחה שמי שטוב לצבא טוב גם למדינה (בן אליעזר,
2 000). בצורה זו, בעת כניסתם של קצינים לפוליטיקה, הם מייצגים את הביטחון בממשלה יותר מאשר את הממשלה בביטחון. מטרת מחקר זה, הינה בדיקת מידת ההשפעה של אותם שיקולים והמלצות של רשויות הביטחון על אופן סיקור אירועים ביטחוניים בתקשורת הכתובה במדינת ישראל.  חשיבות מחקר זה ודומיו היא גדולה, היות ותופעות מנגנוני סינון והשפעות על כל התקשורת כמעט ונמוגו במשטרים הדמוקרטים הקיימים ובכך שונה ישראל מהם ומהווה מבחן מעניין לתופעה.
אבצע את המחקר ע"י השוואה בין שני עיתונים שונים בגישתם, תוך כדי הצמדות לאופי התקופה בה סוקר האירוע אותו אני בוחן.