תוכן עניינים :
נושא עמוד מס' תקציר מנהלים -..
מבוא
-.
1
הסכמים רלוונטיים בין ישראל לאיחוד האירופאי בענף המזון ..
4-2
מתודולוגיה (דרך הבדיקה, שיטת העבודה) –…
5
ענף המזון חברת  Nestle' –
11-6
w רקע ועובדות —
6
w מוצרי החברה -..
8-7
w גודל שוק
9
w פילוח שוק –…
9
w מגמות השוק —
9
w ניתוח p.e.s.t.e.l -.
10-9
w ניתוח s.w.o.t -..
11
w מודל 5 הכוחות של פורטר -.
11
ענף המזון חברת פלקו (גלידות פלדמן)
15-12
w רקע ועובדות —
12
w מוצרי החברה -..
13-12
w גודל שוק
13
w פילוח שוק –…
13
w מגמות השוק —
13
w ניתוח p.e.s.t.e.l –
14-13
w ניתוח s.w.o.t -…
14
w מודל 5 הכוחות של פורטר -.
15
מידת הדמיון/שוני בין הענפים .
15
אסטרטגיות עסקיות הפתוחות בפני הפירמה האירופאית —
17-16
w סקירה תיאורטית של האסטרטגיות -..

1 7-16
w הערכה ביקורתית של השיקולים בבחירת כל אסטרטגיה בהשפעת האיחוד–…
17
המלצות לפירמה הישראלית על בחירת אסטרטגיה ..
18-17
w נימוקים לבחירת האסטרטגיה
17
w הערכת ביקורת של האסטרטגיות הפתוחות בפני הפירמה האירופאית והשפעתה על אסטרטגית הפירמה הישראלית
18
w הערכת טווח זמן ליישום האסטרטגיה –
18
סיכום –
19
ביבליוגרפיה –..
נספחים (א – טז') –
תקציר מנהלים עבודה זו עוסקת בשתי חברות מתחרות בענף מוצרי המזון בתחום הגלידות. החברות שיוצגו הנם נסטל'ה ופלדמן. חברת נסטלה הנה חברה שוויצרית אשר לראשונה הוקמה בשנת
1 866 ע"יHenri Nestle'  שוויצריה Vevey.
לחברה מגוון רחב של מוצרים המחולקים לקטגוריות שונות כגון פורמולה לתינוקות מוצרי חלב גלידות ומגדנות מוצרי שוקולד חיות מחמד מוצרי מזון קפואים ושירותים למוצרי מזון קפואים. החברה הנה תאגיד מזון שיוויצרי גדול אשר מפעליו היצרניים ממוקמים ברחבי הגלובס.
חב' פלדמן הנה חברה מקומית ישראלית שנוסדה לראשונה בשנת
1 963 בצורה ממוסדת ותעשייתית. בשנה זו  הוקם המפעל הראשון לייצור גלידות באזור התעשייה ברחובות, הקיים עד עצם היום הזה ומשתרע על 5 דונם. המפעל כולל מס' מחלקות ייצור המפיקות מגון רחב של כ- 200 מוצרים. מוצריה משווקים ברחבי הארץ באמצעות סוכנים חנויות מפעל ורשתות שיווק.
לחברה גם פעילות שיווקית באירופה וארה"ב.
החברות יאובחנו ע"י מספר נקודות מבט כגון , היסטוריה פעילות מגוון מוצרים ומודלים המנתחים את הפעילות העסקית של החברה כגון  p.e.s.t.e.l   מודל s.w.o.t  וחמשת הכוחות של פורטר. ובהתאם יומלצו נקיטה של אסטרטגיות מותאמות ארגון להצלחת הפירמה בשיווק מוצריה. מבוא
סוף מלחמת העולם הראשונה הביאה למצב שבו אירופה נדרשה לשקם את כלכלתה ויחסיה הפוליטיים על מנת למנוע מלחמות נוספות לעתיד. דרכי התקשורת בין היבשות היו הרוסים וצרכים בסיסיים כמו אוכל ודלק לא היו בנמצא. התעשייה אשר פרחה בזמן המלחמה גוועה בסיומה מחוסר הצורך בכלי מלחמה. היבשת נמצאה מתמודדת עם מעצמות על המפתחות "מלחמה קרה" ובכך מותחות קו הפרדה ברור ביניהם ובין האומות ההרוסות שאחרי המלחמה. כפי שהתבטא יאנג בספרו " חומת הברזל אשר פשטה ביבשת אחרי 1945, הייתה חסרת תקדים בהשפעתה הממשית בכל המובנים  אידיאולוגית צבאית כלכלית חברתית ותרבותית, והתבטאה במזרח היבשת ע"י ברית המועצות אשר תבעה את השפעתה. מדיניות קומוניסטית נכפתה ע"י משטר מדיני שהנחה גישות ריכוזיות לייצור תעשיות כבדות תחת בעלות ממשלתית. לעומתה במערב, ארה"ב ספקה תמיכה כלכלית (בהתאם לתוכנית מרשל) אשר הובילה לבריתות צבאיות (נאט"ו).
הדמוקרטיה הליברלית טופחה בתמידות והקפיטליזם שימש כאמצעי לצמיחה כלכלית".
מלחמת העולם השנייה הוכיחה למדינות הקטנות באירופה שמצב של אי-תלות ומדיניות של ניטראליות אין בהם כדי להגן עליהן מפי התקפה. מסיבה מדינית זו וגם מסיבות כלכליות נתאחדו עוד ב- 1947 הולנד בלגיה ולוקסמבורג לאיגוד "בנלוכס" בדומה לזה נתאחדו זמן קצר אח"כ גם ארצות סקאנדינביה.
הידלדלותה של אירופה כתוצאה מן המלחמה והחשש מפני התפשטותו של הקומוניזם במערב עם החמרתה של המצוקה הכלכלית, הביאו לידי פעולות עזרה מקיפות של ארה"ב. החשובה ביותר בפעולות עזרה אלו התבססו על הצעתו של מיניסטר החוץ האמריקאי מארשאל (יוני 1947) שלפיה מקבלות 16 ארצות אירופה הלוואות גדולות לשם ייצוב כלכלתן כאשר רוסיה ובעלות בריתה סירבו להשתתף בתוכנית." בהתאם אולצו האירופאים באמצעות תוכנית מרשל לעבוד יחד כדי לפתור את בעיותיהם. התוכנית דרשה הקמת גוף מתאים לשיתוף פעולה כלכלי (ה – OEEC) בעקבותיה הוקם ארגון מכס משותף, בקנה מידה קטן, בין בלגיה הולנד ולוקסמבורג.
היוזמה המיוחדת הזאת היוותה פריצת דרך ודחפה לשיתוף פעולה אזורי. היוזמה היוותה מסגרת המעודדת תחרות מסחרית בין מדינות הגוש האירופאי ומשמרת על האינטרסים המסחריים של כל אחת מהן. לבסוף בשנת 1950 שיתוף הפעולה התקדם בצורה דרמטית עם יוזמה צרפתית של שר החוץ הצרפתי רוברט שומן (וזן מונט) לאחד את תעשיית הפחם והפלדה של אירופה תחת רשות אחת.
חתימה על ההסכם הביאה להישגים משותפים של התעשייה אך לויתור על הריבונות שלהם בטווח הקצר, אולם בטווח הארוך הסיר מכשולי סחר והביא לקירוב המדיניות המוניטארית של המדינות החברות ע"י איחוד מס' רב של חוקים ותקנות לאומיים.
אם כן ניתן לסכם ולקבוע כי הקמת האיחוד מהווה מקור השפעה על פני הגלובוס כולו ובפרט על ישראל כמדינה קטנה המושפעת מתנודות כלכליות ברחבי העולם. עבודה זו תעסוק בהיבטים של השונות בין חברות אירופאיות לישראליות והאסטרטגיות שיש לנקוט לייצוב החברה בשוק העסקי התחרותי לנוכח הופעתם כמתחרות.
לצורך כך יסקרו החברות עפ"י מודלים של p.e.s.t.e.l ו- s.w.o.t וחמשת הכוחות של פורטר ככלי עזר לניתוח עסקי והפקת מסקנות. כ"כ יסקרו מודלים של אסטרטגיות ויומלצו אימוץ אחדים מהם בהתאם לאופי החברה.