מבוא
עבודה זו באה להציג את קורות יהודי ליטא בשואה במחנה שטוטהוף שבגרמניה במבט היסטוריוגראפי מערבי, כאשר שאלת המחקר הנבדקת היא: כיצד מציגים היסטוריונים וחוקרים מערביים את יהודי ליטא במחנה שטוטהוף ושלוחותיו בשואה?
שאלת מחקר זו נבחרה משום שגם לאחר כ- 60 שנה, עדיין לא ידועות כל העובדות בנוגע לאירועים הטראגיים והזוועות המחרידות שהתרחשו בשנות ה-40 של המלחמה במחנה שטוטהוף ושלוחותיו. הסיפורים מתארים את המציאות הקשה והטרגית ביותר, שפקדה את היהודים בליטא בשנות המלחמה 1941-1945, על רקע חיי היומיום והתרבות היהודית המיוחדת לארץ זו.
עבודה זו, מטרתה להציג מחקר השוואתי של ההתפתחות ההיסטורית, בעדויותיהם של היסטוריונים וחוקרים מערביים שונים, על ההתפתחויות וההשפעות שגרמו להרג ולרצח הזוועתי במסגרת "הפתרון הסופי". סטטיסטיקות ועדויות של אלפי ניצולים יהודיים מליטא ששהו אותם ימים במחנה המרכזי שטוטהוף ובמחנות-המשנה, כל אלה החלו להתפרסם ולהופיע כאוסף עצום של עובדות. כל הסיפור, נבנה כפאזל שבסופו, נשאלות מספר שאלות מרכזיות: למה לא פתח העולם את שעריו בפני הפליטים היהודים שרצו לצאת מליטא? מדוע המדינות סגרו בפניהם את הגבולות? מדוע העולם שתק ונשאר אדיש?
במשך שנים רבות גרו היהודים בשכנות טובה עם הליטאים.
האכזריות שגילו הליטאים בימי מלחמת העולם השנייה הפתיעה והדהימה את היהודים. תוך זמן קצר מאד הם הפכו לרוצחים, התנדבו להיות משתפי הפעולה של הנאצים, ועשו זאת בהתלהבות. הליטאים הטיפו לשנאת יהודים, והמריצו את העם הליטאי לפעול יחד עם הגרמנים נגד האויב המשותף – היהודים והקומוניסטים. הליטאים האשימו את היהודים בכך שהם קומוניסטים והם שהזמינו את הסובייטים לכבוש את ארצם. המנהיגות היהודית בליטא שתחת השלטון הגרמני עמדה בפני הכרעות קשות. אבל למעשה המצב היה חסר תקווה: הם לא ידעו על כוונות הגרמנים, ולא העלו על דעתם עד כמה איומה יכולה תוכנית "הפיתרון הסופי". המשך הסיפור של יהודי ליטא הסתיים בסוף טראגי, במקום שנקרא "הגיהינום" בפי ניצולים רבים. מחנה הריכוז שטוטהוף ומחנות-המשנה היו כחלק מהסוף הטראגי של יהדות ליטא בשואה. מה התרחש במחנות? מה עלה בגורלן של הנשים היהודיות מליטא? איך התבצע פינוי המחנה עם כניסת הסובייטים ובנות-הברית לשטחי גרמניה? שאלות אלו ורבות אחרות יקבלו מענה במהלך העבודה.
לאור השאלות הרבות שנשאלו על-ידי ההיסטוריונים והחוקרים המערביים בנוגע לאותם אירועים בקרב יהודי ליטא במחנה שטוטהוף ושלוחותיו, בעבודה זו יעשה שימוש בשיטת מחקר של ניתוח, תיאור והשוואה במחקריהם ובממצאיהם של היסטוריונים וחוקרים שונים, את קורות יהודי ליטא בשואה, בנתיב היסטורי והתפתחותי. כאשר יש לציין שהנתונים הכמותיים המובאים בעבודה זו מוטלים בספק ולא חד-משמעיים בקרב החוקרים המערביים, בעיקר בנוגע לכמות הקורבנות של היהודים הליטאים במחנה שטוטהוף ובמחנות –המשנה וכן של היהודים בכלל באותם מקומות, כפי שניתן לראות בפרקים לאורך העבודה. ולבסוף, נראה מהן המסקנות שהושגו לאור הממצאים הרבים והעדויות המזעזעות שיתוארו במהלך העבודה, ומה ניתן לעשות הלאה.
העבודה תחולק לחמישה פרקים מרכזיים:
בפרק הראשון, אציג את יהדות ליטא ערב המלחמה. על החיים המשותפים עם הליטאים בכל תחומי החיים, עד למפנה הגדול בליטא כאשר הפכה ליטא לרפובליקה סובייטית. על הניסיונות של היהודים לצאת מליטא בכל דרך אפשרית בשל התגברות הרצח וההתעללות של הליטאים.
בפרק השני, נראה את השינוי במצבם של היהודים עם כניסת השלטון הנאצי וכיבוש ליטא ב-22
ביוני 1941. על היהודים שהצטרפו ללחימה מול הגרמנים ועל הגטאות בקובנה ובשוואלי ומחנות עבודה אחרים.
הפרק השלישי, יעסוק באותו חודש מכריע עבור שרידי יהדות ליטא – קיץ 1944, שמאותו קיץ היה גורלם של היהודים על כפות המאזניים. במה היו תלויים יהודי ליטא? והאם יצליחו להימלט מהגירוש לגרמניה? הפרק הרביעי, הוא הפרק המרכזי בעבודה זו, המציג את מחנה שטוטהוף ואת מחנות-המשנה המסונפים לו. בפרק זה, נראה את עדויותיהם של ניצולים, והערכותיהם של היסטוריונים וחוקרים כמו: מארק וובר, ישראל גוטמן, דב לוין, דניאל בלטמן, לני יחיל וכדומה.
אערוך השוואה בין הממצאים ואתאר את הזוועות בתיאורים יוצאי דופן כמו זה של ספירה רפופורט.
בפרק החמישי, אבצע השוואה בין היסטוריונים שונים, בנוגע לאומדן הקורבנות במחנה שטוטהוף ובשלוחותיו, ונראה אם האומדנים זהים, שונים או לא ידועים.
השערת המחקר: על בסיס הנתונים שניתנו עד כה, ניתן לשער כי היסטוריונים מערביים יסתמכו על עדויות, באשר לאירועים ולמה שהתרחש במחנה שטוטהוף ובשלוחותיו בקרב יהדות ליטא: מניצולים שהיו בזירת הזוועות ועל-ידי תיעודים וספרות ענפה, משום שאין עדיין מספיק ממצאים חותכים בכל הנוגע לנתונים הכמותיים של הקורבנות היהודיים בתקופת השואה. לאחר שניתנה תשובה ניסיונית לשאלת המחקר, כעת תיבדק בניתוח נושא העבודה האם לחשיבה זו יש ביסוס או שהיא מופרכת.