מבוא
המהפכה הצרפתית מהווה מכלול של אירועים שחוללו שינויים מפליגים במשטר המדיני והחברתי בצרפת בין השנים 1789 – 1799. במהלך המהפכה הצרפתית עברה צרפת ממלוכה אבסולוטית לשלטון חוקתי שהגדיר את סדרי היחסים שבין המנהיגים לאזרחים.
את סיבות המהפכה אפשר למצוא במספר תחומים: בשלטון המוחלט, בתנועת ההשכלה שעוררה על ידי פילוסופים, במעמד הבורגני ההולך ומתחזק, אשר הורחק ונותק מכל גישה לשלטון והיה חסר כל השפעה עליו, ובהידלדלות אוצר המדינה בעקבות פעולות בנייה ראוותניות ומלחמותיו הרבות של לואי ה-14 ובזבזנותם של יורשיו. המצב הכלכלי הקשה החמיר עוד יותר בשנות ה-80 של המאה ה-18, בשל העזרה שנתנה צרפת למורדים נגד השלטון הבריטי באמריקה במלחמת העצמאות של ארה"ב (1776 – 1783).
כפי שניתן היה לראות, בשנות המהפכה המצב הכלכלי בצרפת היה קשה. המציאות הכלכלית על פני השטח, השפיעה על יציבות השלטונות הממונים, והביאה עמה לשינויי הנהגה, אשר לוו במדיניות כלכלית, בהתאם לשיקול דעתה והבנתה של ההנהגה. אחד משינויים אלו התרחש במהלך שנת 1793, עת היעקובינים תפשו את השלטון, ושהו בו לתקופה של כשנה. תקופה זו מכונה על ידי רבים כתקופת שלטון הטרור, תקופה שעיקרה – שלטון ריכוזי שהפעיל אלימות ממוסדת נגד מתנגדיו. מבחינת מוסדות השלטון הייתה האספה המחוקקת באותה תקופה רשות השלטון הריבונית היחידה. החלטותיה קבעו את המדיניות בענייני פנים וחוץ, שליחים מטעמה התערבו ללא הרף בנעשה במחוזות ואפילו בצבא. ועדות שבהן ישבו חבריה שימשו בתור רשות מבצעת. אחת הוועדות – "הוועד לשלום הציבור" – הופקדה על בטחון הפנים והיא שהפעילה את הטרור. ראשי הוועד סברו כי הטרור הוא "כוח כפייה" הכרחי של שלטון המהפכה. שלטון המהפכה – השלטון היעקוביני, נאלץ להתמודד עם שתי בעיות עיקריות ודוחפות. הבעיה הראשונה הייתה הרחבת המלחמה נגד אויבים מבחוץ – לרבות אנגליה והולנד, ספרד ורוב נסיכויות אירופה. למען מיגור אויבים אלה נעשה מאמץ אדיר לגייס צבא של מאות אלפי איש מכל רחבי המדינה. הבעיה השנייה הייתה הבעיה כלכלית. יוקר המחיה, המחסור במוצרים, הרעב, השביתות הנלוות למציאות הכלכלית וכו', היה בהם כדי לערער את יציבות השלטון, כמו גם לפגוע במאמצי המלחמה. עבודה זו שמה לה לדגש להתמקד בבעיה השנייה בפניה עמד שלטון המהפכה  – הבעיה הכלכלית. העבודה תנסה לבחון ולהראות כיצד השלטון בחר להתמודד עם המציאות הכלכלית הקשה הקיימת, ובאילו צעדים ואמצעים הוא נקט על מנת לנסות ולבסס לקדם את מדיניותו זו. העבודה תבחן את החוקים והתקנות שנחקקו והותקנו בתקופה זו, את האופן בו הציבור הרחב קיבל אותן וציית להן, ואת האופן בו השלטונות פעלו על מנת להבטיח את מימושן. התמקדות נוספת תהיה גם במיסוי, התיעוש, המסחר וכו'. דגש יושם גם על המחסור והרעב שהיו קיימים בתקופה זו, והמדיניות שננקטה על מנת לצמצם תופעות אלו, בעיקר תוך התייחסות למוצרי הצריכה העיקריים. מרבית הצעדים הכלכליים שננקטו והיו קיימים במהלך שלטון זה, יוצגו גם כן במהלכה של העבודה. לשם כך, העבודה תחולק למספר חלקים עיקריים: הצגת רקע כללי אודות היעקובינים ותהליך עלייתם לשלטון, שני חוקי המקסימום המהווים את החוקים העיקריים בתקופה זו, תקנות וחוקים נוספים כגון חוק הצבירה, האופן בו כלל הציבור והשלטונות יישמו הלכה למעשה את חוקי המקסימום ואת יתר החוקים והתקנות, המדיניות התעשייתית והמסחרית של השלטון, עיקרי הפעולות הנוגעות לשלושת מוצרי הצריכה העיקריים – הלחם, הבשר והיין, ולסיכום, התייחסות להפעלת הטרור בניסיון ליישם את כלל המדיניות הכלכלית.
יש לציין כי עיקר ההתמקדות תהייה בפאן הכלכלי, וכך היבטים אחרים הרלוונטיים לתקופה זו כגון המהלכים הצבאיים, הטרור הפנימי, האישים הבולטים וכו', יזכו להתייחסות ולהצגה מינימאלית בלבד.