תקציר התיאוריות החדשות שהתפתחו הביאו בעקבותיהן את הצורך לבדוק שוב את מרכיביו ואופיו של תחום המנהל הציבורי. חלק מרכזי באותן תיאוריות התמקד בהבנת מערכת היחסים שבין האזרחים והשלטון הציבורי, בבדיקת טיב הקשר בין מקבלי השירות ובין נותני השירות הציבורי. בעקבות תיאוריות אלו התעורר הצורך להעריך מחדש את מדדי הביצוע של המנהל הציבורי. לכן, המושג תדמית ארגונית- המבטא היבטים של הארגון כגון: עוצמתו, חשיבותו ומעמדו של הארגון, יכול להוות במידה רבה את אחד ממדדי הביצוע של הארגון. ארגונים מטפחים את תדמיתם הציבורית בכדי להגביר את הלגיטימציה שלהם כפי שהיא נתפסת ע"י החברה, בכך גם להגביר את אהדתם בקרב הציבור. שכן, התדמית הארגונית היא בבואה של דעת הקהל.
עפ"י (2001, Vigoda & Ben zion) ארגונים בעלי תדמית טובה זוכים לאשראי ציבורי רחב יותר ומסוגלים להתמודד טוב יותר עם יעדיהם, להביא משאבים אל הארגון ולהעלות את תפוקותיהם בקרב לקוחותיהם. מכאן שמערכת ציבורית בעלת תדמית חיובית עשויה להשפיע על תפיסותיו ועמדותיו של האזרח.
אנו חיים בעידן של שקיפות וחוק חופש המידע החושפים בפני הציבור את עובדי השירות הציבורי, מה שמחייב יתר הקפדה על אתיקה ומנהל תקין. תהליך רצוף ועקבי של כללים ותקנות מבטיחים שיפור מעמדם של עובדי המנהל הציבורי ורכישת אמון הציבור הרחב ושביעות רצונו. אתיקה עוסקת בכללי התנהגות, אשר על פיהן יש לנהוג. כלומר, אתיקה היא מערכת של כללים התלויים בתרבות. מטרתה לכוון את האדם לבחור בהתנהגות מסוימת ולהימנע מהתנהגות אחרת. כללי האתיקה משמשים למעשה כ"מצפן", שתכליתו לכוון את האדם לבחירת המעשה הנכון והראוי. מערכת כללים כזו מכונה גם "קוד אתי". יופייה של האתיקה מתבטא בכך שהיא אין סופית ויש תמיד עוד ועוד פסגות לשאוף אליהם.
מודל המחקר הניח כי קיימים קשרים בין אתיקה לתדמית ארגונית ואתיקה שלטונית. בעבודה זו נבדק הקשר שבין האתיקה לבין מדדים של תדמית ארגונית, יעילות תפקוד העירייה, אתיקה שלטונית רצויה, שביעות רצון, אמון ובקרה.  בין אתיקה לתדמית ארגונית נמצא קשר חיובי מובהק דבר התומך בהשערה הטוענת  כי קיים קשר חיובי בין האתיקה לתדמית ארגונית. בין אתיקה ליעילות תפקוד עיריית חיפה נמצא קשר חיובי מובהק דבר התומך בהשערה הטוענת כי קיים קשר חיובי בין האתיקה לבין יעילות תפקוד הרשות (עיריית חיפה). בין אתיקה לאתיקה שלטונית רצויה נמצא קשר חיובי ומובהק דבר התומך בהשערה כי קיים קשר חיובי בין אתיקה לאתיקה שלטונית. בין האתיקה לבין שביעות הרצון התושבים נמצא קשר חיובי ומובהק התומך בהשערה הטוענת כי קיים קשר חיובי בין האתיקה לבין שביעות הרצון התושבים. בין האתיקה לבין מדד אמון ובקרה נמצא קשר חיובי ומובהק התומך בהשערה כי קיים קשר חיובי ומובהק בין האתיקה לבין מדד אמון ובקרה.
להתנהגות עובדים במגזר הציבורי ישנן השלכות מרחיקות לכת הקשורות לא רק לארגון עצמו, אלא גם לציבור הרחב שהרשות המקומית מספקת לו שירות. לפיכך, שיפור בתפקודם של העובדים ברשות המקומית תורם גם לשיפור מערך השירות שהרשות מספקת וגם לתדמיתה של הרשות המקומית. ממצאי מחקר זה מראים כי לאתיקה קשרים חיוביים עם תדמית ארגונית, תפקוד הרשות, אתיקה שלטונית רצויה, שביעות רצון התושבים, אמון ובקרה. לכן, יש להמשיך ולהטמיע את תוכנית האתיקה בעיריית חיפה על כל שלביה ומרכיביה כדי להגביר את המוסר והיושרה של משרתי הציבור ובכך לשפר את התדמית והמוניטין של העירייה. מכיוון שתדמית העיר מושפעת מתדמית העירייה הרי ששיפור תדמית העירייה ישפר גם את תדמית העיר.
יש לקוות שממצאי המחקר המראים על חשיבות חיזוק השקיפות, ההגינות, היושרה והאתיקה הציבורית בעיני התושבים  יגבירו את מידת ההיענות השלטון ליישם תוכנית אתית, לשפר את השקיפות של השרות הציבורי והשלטון המקומי כלפי התושבים.
השלטון המקומי בישראל לא עשה שימוש במודלים שנבנו במגזר הפרטי והוכחו כמוצלחים. כמעט לא בוצעו רפורמות ששיפרו את תדמיתה של המערכת הציבורית. לפיכך, נושאי האתיקה, התדמית הארגונית והאתיקה השלטונית עשויים לסייע ולהוות פריצת דרך חשובה באימוץ תיאוריות לטובת השלטון המקומי. שימוש בממצאי מחקר זה יכולים לתרום לעיריית חיפה ולרשויות מקומיות אחרות להבין חלק מהגורמים המרכיבים את התדמית ולסלול את הדרך לשיפור השרות לתושב.
אימוץ הנושאים שנסקרו במחקר יכולים לסייע לעיצובן העתידי של המערכות השלטוניות בישראל.