בין כל הגופים, המוסדות והארגונים שהוקמו בתקופת העלייה השנייה ושרישומם ניכר ביישוב היהודי בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל, תופס "השומר" מקום מיוחד, ולו גם מסיבה אחת:
פרסומו והשפעתו, בארץ ומחוצה לה, היו המהירים והעזים ביותר.
הרעיון על הקמתו של כוח צבאי כלשהו, בהיותו חלק אורגני מתנועת השיבה לאדמה והרעיון הלאומי, היה נחלתם של לא מעטים בחלק הלאומי של העלייה הראשונה. על רקע התפוררותה של תורכיה וההישגים של התנועות הלאומיות באירופה ובבלקנים, אך טבעי היה שאלה שעלו ארצה מכוח הרעיון הלאומי, יטפחו בליבם רעיונות, חלומות ותקוות, על תחיית העם היהודי בארצו והשבת עצמאותו. כפועל יוצא מכך הופיע הרעיון של כוח ביטחוני – צבאי. יחד עם זאת לא הצליחה העלייה הראשונה, למעשה, להתרומם מעבר לרעיון. הגרעין הארגוני היחיד, בעל המגמה הכלל לאומית שהוקם בה ("הסתדרות העשרות"), היה קצר ימים ולא הותיר רושם כלשהו ביישוב. המפעל הכלל-לאומי הושאר לעלייה השנייה – לארגוני "בר-גיורא" ו"השומר".
ארגוני "בר-גיורא" ו"השומר" היו הביטוי הראשון המאורגן והמתמיד, בקנה מידה יישובי – לאומי, למגמה של שילוב ערך הכוח באתוס הציוני, למען מימושם של היעדים הלאומיים בארץ ישראל. "בר-גיורא" ו"השומר" התמסרו והתרכזו במימד הרוחני, אך גם השכילו להבין שלמען הגשמתם של היעדים הציוניים והחברתיים, חייבים לממש גם ערכים אחרים שאינם נופלים מהערך של הכוח, כגון: ערך העבודה, שיבה אל האדמה, עבודה עברית, פריסה דמוגרפית התיישבותית, הבנתה של התרבות והמנטאליות הערבית וטיפוח ידידות עם האוכלוסייה הערבית.
ארגון "בר-גיורא" נטמע ב"השומר", וארגון "השומר" אומנם התפרק, אך יחד עם זאת, הייתה לו תרומה חשובה למפעל הציוני: בהדרגה כבש את מקומות השמירה מידי הערבים, היווה את כוח המגן העברי הראשון וגרעין לכוח הביטחוני העתידני בישוב היהודי (ארגון "ההגנה").
עבודה זו שמה לה לדגש ולמטרה להתמקד ולבחון את תהליך צמיחתו והתפתחותו של ארגון "השומר", החל מימיו הראשונים בשנת 1909, ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה (הסיבה לכך נובעת מן העובדה כי פעילות הארגון הוגבלה ונפגעה קשות בתקופת המלחמה, וזמן קצר לאחר סיומה, הארגון פורק). העבודה תבחן את הרקע ואת הסיבות שהביאו לצמיחת "השומר", החל מימי ארגון "בר-גיורא", אשר ממנו הוא נוצר. העבודה תציג אירועים מרכזיים בהתפתחותו ובהשתלבותו במערך החיים בארץ ישראל, תוך שימת דגש על כיבוש השמירה העברית, כיבוש העבודה העברית ויחסו של "השומר" אל ההתיישבות העברית. לשם בחינת נקודות אלו ואחרות, ועל מנת לבחון היטב את התפתחותו ופועלו של הארגון, העבודה תחולק למספר חלקים עיקריים כדלקמן:
1.       הצגת הרקע והסיבות שהביאו להקמת ארגון "בר-גיורא", שכאמור, ממנו נוצר ארגון "השומר".
2 .       תהליך התבססות ופעילות ארגון "בר-גיורא".
מאחר ומארגון זה נוצר ארגון "השומר", ומאחר וחברים רבים מארגון זה הרכיבו והיוו את ארגון "השומר", על פעיליו והנהגתו, יש חשיבות לתוכנו של פרק זה.
3.       המעבר מארגון "בר-גיורא" לארגון "השומר". פרק זה ידון ברקע ובסיבות שהביאו לקבלת ההחלטה אודות פירוק ארגון "בר-גיורא" והקמת ארגון "השומר".
4.       כיבוש השמירה העברית. אחת ממטרותיו העיקריות של ארגון "השומר", אם לא המטרה העיקרית ביותר, הייתה העברת השמירה ביישובי הארץ היהודיים, מידי הערבים לידי היהודים. פרק זה ייבחן וידון בתהליך זה, תוך התמקדות בהשתלשלות הכרונולוגית של האירועים המרכזיים שנבעו ממנו, מדיניות מרכזית של הארגון בהקשר זה, יחס הערבים לתהליך זה, יחס התושבים היהודים לתהליך זה ועוד. 5.       העבודה העברית וההתיישבות העברית. פרק זה ידון במטרה נוספת מוצהרת חשובה של ארגון "השומר". בבסיסה של מטרה זו עומדת הקביעה כי פרט לשמירה, על חברי הארגון לעבד את אדמות הארץ, ולשלב שמירה ועבודה יחדיו.
הפרק ייבחן תפישה זו ואת הניסיונות לממשה על פני השטח. הפרק גם ייבחן את יחסו של הארגון להתיישבות עצמית ואישית ברחבי הארץ, והקמת ישוב קבע לחברי הארגון.
לאחר הצגת כלל פרקים אלו, ירוכזו עיקר ממצאיהם בפרק הסיכום.