העבודה עוסקת בשאלה האם מאגר DNA ברשות המשטרה משקף את האיזון הראוי בין יצירת כלי מלחמה בפשע מול הפגיעה בפרטיות בסביבה הדיגיטלית

מקצוע
שנת הגשה 2006
מספר מילים 2172
מספר מקורות 23

תקציר העבודה

טכניקות מחקר משפטי משווה נושא:         מאגר DNA מכוח חוק בארץ ובעולם תוכן עניינים:
מבוא –עמ'  2  דין מצויי:ניהול המאגר -עמ'  3                   אמצעי זיהוי  גנטיים –                  יתרונות בדיקת DNA ומעמדה                  מועד נטילת אמצעי הזיהויי –                  פיקוח על העברת המידע לצורך מחקר —                  מחיקת נתונים מהמאגר –                  בקרה על המאגר                   חוק מידע גנטי —                   הפגיעה בפרטיות האדם –                   בעיות טכניות נלוות למערך הביצועי של המאגר דין זר:       בלגיה -עמ' 4                                            המידע המוכנס למאגר                                    מחיקת מידע מהמאגר                   נורבגיה                                    המידע המוכנס למאגר                                    מחיקת מידע מהמאגר סיכום –עמ' 7
ביבליוגרפיה -עמ' 7
מבוא: הכנסת ה-14 אישרה ב-1/6/05 ברוב של 59 בעד, 2 מתנגדים ו-4 נמנעים בקריאה שניה ושלישית את  הצעת חוק סדר הדין הפלילי ,אשר באה להסדיר את סמכות משטרת ישראל ליטול מחשוד, מנאשם או ממורשע, אמצעי זיהוי שהם: טביעות אצבעות וכפות ידיים, דגימות ביולוגיות (דגימת שיער, דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי ודגימת דם מזערית) ותצלום גופו, לשם הפקת נתונים מאמצעים אלה שיאפשרו את זיהויו של האדם שממנו ניטלו, ואשר ייאגרו לשם כך במאגר של נתוני הזיהוי שתנהל משטרת ישראל .
הקמת המאגר נועדה לסייע למשטרה בביצוע תפקידיה, בין השאר, לצורך מניעה וסיכול עבירות ולצורך זיהוי אלמונים. המאגר יאפשר השוואה בין נתוני הזיהוי שיימצאו בזירת העבירה לבין נתוני הזיהוי המצויים במאגר, ובכך ניתן יהיה לזהות ברמת וודאות גבוהה את מבצע העבירה. הצורך בהקמה והסדרה של מאגר גנטי בחקיקה עלה בעקבות הקמת מאגרים דומים במדינות שונות בעולם,אשר הוכיחו עצמם ככלי עבודה יעילים למילוי תפקידיה של המשטרה. החוק שם יתדותיו על הדגם  המעוגן בחקיקה האנגלית.אולם הדגם האנגלי מעניק סמכויות רחבות יותר למשטרה בהשוואה לישראל,למדינות אחרות ובכלל, ופורש ידו על כל עבירה שדינה עונש מאסר ועל " recordable offence",קרי כמעט על כל עבירה , בנוסף  אין כמעט הגבלה על משך החזקת המידע בידי הרשויות,ואילו הכנסת פרופיל גנטי למאגר המשטרתי הישראלי חלה רק בעבירות החמורות המופיעות בפרק התוספות שבחוק כגון "צווארון לבן" כמו כן נקבע הסדר בחוק לגבי מחיקת פרופילים מהמאגר  בניגוד למודל האנגלי הרחב שאליו חתרו להגיע במשטרת ישראל.מאגר נתוני הזיהויי מהווה כלי טכנולוגי לפיענוח פשעים ואין עוררין כי עבודת המשטרה תתייעל,במיוחד כשבדיקות DNA (deoxyribonucleic acid) הן כיום אחד מאמצעי הזיהוי החשובים ביותר בחקירות משטרתיות בעולם.מאידך גיסא,מאגר נתוני זיהוי גנטי הינו תחום רגיש הצופן בחובו מידע רגיש בדבר זהותו האישית של האדם ועל מקומות בהם נכח ,לרבות מקומות בהם  פלוני אינו מעוניין כי יידעו שביקר בהם,הלכה למעשה, המאגר משמש כ"איתורן ביולוגי"  ובכך פוגע בזכות לפרטיות וצנעת הפרט,זכות חוקתית על חוקית שעוגנה בס' 7 לחוק-יסוד:כבוד האדם וחירותו.מעבר לזכות הפרטיות המידע הגנטי הוא קניינו של האדם ,ומאגרי DNA ברשות המשטרה הם פתח להעברת מידע בעתיד  לגופים פרטיים שיכולים לעשות שימוש במידע הגנטי כדי להפלות חברתית, תעסוקתית, ביטוחית או רפואית,דבר שיפר את המרקם החברתי.  יש לשאול,האם החוק משקף את האינטרס הציבורי ואינו פוגע בתקנת הציבור ועל כן יש לדרוש את האיזון הראוי בין הזכות לפרטיות וצנעת הפרט המהווים זכויות יסוד בשיטתנו לבין יצירת כלי טכנולוגי יעיל בפיענוח פשעים .