תוכן העניינים
מבוא. 1
פרק א: קהלני-לוחם ומפקד. 3
1 .1. דרכו של קהלני מגיוסו עד למלחמת ששת הימים.. 3
1 .2. מפקד במלחמת ששת הימים ואחריה. 4
1 .3. מפקד גדוד 77
במלחמת יום הכיפורים.. 6
פרק ב: ממצאים מחקריים לגבי התנהלותו של קהלני 12
2 .1. מהלכיו של קהלני במלחמת יום-כיפור. 12
2 .2. וועדת אגרנט. 15
פרק ג: ההצלחה הצבאית ב"עמק הבכא" – אסטרטגיה או אקראיות?. 18
3 .1. גדוד 77  בפיקודו של קהלני במלחמת יום כיפור. 18
3 .2 אופי המהלכים.. 20 סיכום.. 24
ביבליוגרפיה. 26
מבוא
ראשיתה של מלחמת יום כיפור בהפתעת המתקפה של מצרים וסוריה. ההפתעה ותזמונה – בוקר יום כיפור, אילצו את צה"ל להתמודד עם כוחות אויב עדיפים במצבים קשים ביותר. רק לאחר מספר ימים, ב-8 באוקטובר, החל שלב התקפת הנגד והדיפת האויב. בגולן פלש הצבא הסורי ואיים על צפונה של המדינה. למרות שהמערכה נראתה אבודה, התעשת הצבא הישראלי, החל בבלימת המתקפה ועד לסיום המלחמה, למרות הקשיים הרבים, השיג צה"ל שליטה על כול שטחי רמת הגולן, כולל כיבוש החרמון הסורי, ויצירת איום על דמשק. בחזית הסורית התנהלה מלחמת התשה עד לתאריך  21.5.1974, שבו נכנעו הסורים. אבדות הצבא הסורי הסתכמו ב-4,000 הרוגים וב-100,000 פצועים. אבדות הצבא הישראלי הסתכמו ב-2,222 הרוגים 7
5 2 פצועים, 16 נעדרים ו-301 שבויים.
מרבית הכוחות הישראליים בגולן קרסו עם תחילת המלחמה. היה זה שילוב של שאננות, רוחו של יום הכיפורים ותפיסת ה"סבירות הנמוכה" לפריצתה של מלחמה. קריסת הכוחות הישראליים היכתה בתדהמה את ההנהגה ואת העם, אשר כאלה, גם אלה, קיבלו בהלם את פרוץ הקרבות ביוזמתם של מנהיגי מצרים וסוריה. הצבא שהיה בלתי מוכן, התקשה לספק מענה.
בתוך כל אלה, בלט מג"ד 77 בשריון, אשר בכוחות מועטים שעמדו לרשותו ובאמונה שניתן להצליח גם כשהמצב נראה אבוד, בלם את הכוחות הסורים בעמק הבכא. בכוחות נחותים מאלה של הסורים, הוא גרם לאויב אבדות רבות ובסוף המלחמה צוין לשבח והפך בעיני חלקים בציבור למעין מיתוס של "לוחם".
במהלך השנים תרמה ההילה שזכה בה קהלני למעמדו הציבורי. הוא כיהן בתפקידים בכירים בהסתדרות, היה חבר בכנסת והיה מועמד לראשות עירית תל-אביב. מעבר לשם שזכה בו בעקבות מלחמת יום כיפור, לא נראה מדוע יגיע לכל אלה בלא מאמץ. הוא חוזר פוליטית, כאשר בעלי דרגים גבוהים ממנו שהשתחררו מהצבא, לא זכו לאותן הצעות מהמפלגות הגדולות. מסתבר שבעיני הציבור הוא נתפס כמיתוס ובעיני גופים פוליטיים כנכס אלקטוראלי. מה גרם לקהלני להפוך לבעל שם ויוקרה רבה כל-כך? האמנם זכה בכל זה בשל האומץ שגילה במלחמת יום כיפור?
מטרת עבודה זו הינה לברר את מהלכיו של מפקד גדוד 77, אביגדור קהלני, במהלך הקרבות בעמק הבכא. במסגרת זו אבקש לענות על שאלת המחקר: האם אביגדור קהלני הינו אכן גיבור מלחמה ששילב אומץ רוח ומהלכי קרב נבונים, או שלחילופין הוא זכה בהילת גיבור ישראל, מתוקף פריצתו אל הקרב ללא שיקול דעת ו/או נתוני שטח מספקים, אשר רק מחמת המקרה לא הובילו לתוצאות עגומות יותר.
בעבודתי ארצה לטעון, כי קהלני אכן נהג בגבורה, בעת שהתמודד בקור רוח עם מצוקות שמולן עמד, תוך שפעל למען הכלל, מבלי לדאוג לעצמו ובכך לשבש את תפקודו. בתור שכזה, כבש את יצר הפחד.
יחד עם זאת, לא היתה זו גבורה, שביצועיה היו תדיר תחת שיקול דעת. לא פעם הניח קהלני לגחמותיו להובילו, מבלי שהדבר יהיה נחוץ. לא פעם הוא ראה המלחמה מעין משחק שעליו סירב לוותר. הוא חפץ להשתתף בקרבות, גם כשהדבר היה מיותר. על כן נראה, שלמרות מאפייני גבורה שניתן לזהות בהתנהלותו במלחמת יום הכיפורים, היתה בכך גם הרפתקנות רבה, שהיתה עלולה לגרום לנזק – לו, לחייליו ולמדינה.