עבודה סימינריונית          משחקים כמכשיר סוציאליזציה מגיל צעיר.
מבוא.
פרק א – מהותם של משחקים. 
1 .1   – התפתחותם של משחקים בהיסטוריה.
1.2   – המשחק במשמעויותיו השונות.
1.3   -המשחק כשפה.
1.4   -סיכום פרק.  פרק ב- המשחק כמכשיר סוציאליזציה.
2.1 – המשחק כתהליך סוציאליזציה חברתי.
2.2- ארגז החול כמיקרוקוסמוס של הסביבה הריאלית.
2.3. משחקים את הגדולים- המשחק כחיקוי הסביבה הבוגרת.
פרק ג – תהליך המשחק כגשר מחלומות הילדות למציאות הבוגרת
3 .1. המשחק כאימון לקראת המציאות.
3.2. המשחק ככור היתוך חברתי.
3.3. משחקי מבוגרים כהמשך למשחקי הילדות סיכום.
מבוא
: על פי למדן (1997), תהליך הסוציאליזציה מתחיל בגיל צעיר מאד. כבר בתחילת גיל הגן, הילדים מחזיקים באמונות סטריאוטיפיות. ויניקוט (Winnicott, 1971) טוען, כי אם דרך טיפולו של ההורה בילדיו תאפשר להם במהרה להשתמש בסמלים, לשחק, לחלום ולהיות יצירתיים בדרכים שיש עימן סיפוק, הרי שהתפתחותו של הילד תהיה מוצלחת. הגמול הצפוי להורה יהיה באושר שבאישיות הילד או הילדה ובהמשך צמיחתם. המשחק שבראשית החיים, יוצר אפוא תהליך סוציאליזציה בהמשכו.
מהאמור ניתן אפוא להבין, כי המשחק ממקם את האדם בעולם בצעירותו, מבנה את מעמדו בהמשך ולעתים אף מקבע עבורו את סמלו המעמדי. אם צוין כי המשחק יוצר תהליכי סוציאליזציה, הרי שהוא גם מקשר בין רבדים שונים במפה החברתית, היינו בין בעלי מעמד חברתי שונה, אשר ניתן באמצעות המשחק לתקשר ביניהם. מכיוון שמדובר במשחק כבעל ערך המעצב תהליכי חיברות, הרי שהמשחק גם מבטא את מכלול תפקידי האדם בחברה, כאשר למשחקים גם קיימות השלכות חברתיות.
על כן תהיה שאלת העבודה: כיצד הופכים משחקים לסוכני חיברות? בעבודתי ארצה לטעון, כי משחקי ילדים ומשחקים בכלל,  נתפסים כמכניזם שבו משתמשים המבוגרים. זאת על מנת לעצב את ילדיהם על פי ערכי התרבות הרצויים להם. אותו המכניזים משמש בשלב מאוחר יותר את המבוגר על מנת למצוא מפלט בעולם "הילדים" , המשחק מביא איתו חווית ילדות של הוויה נטולת אחריות ושל  פעולה הנעשית רק לשמה. מכניזם זה נועד לצרכי סוציאליזציה ומשוב תרבותי בשלבים המוקדמים של החיים, ובשלב מאוחר יותר משמש אותו המכניזים את המבוגר על מנת ליצור לעצמו "מציאות נפרדת" שבה אין השלכות ממשיות או קריטיות לתוצאות המשחק. בעבודה זו אאבחן את השפעת המשחק על הפרט בחברה  גם כילד וגם כמבוגר. אאבחן את המסרים והאמירות החברתיות שמועברים דרך המשחק וגם פעמים רבות יוצרים אותם. באמצעות המשחק, ההורים משליכים מעצמם על הילדים. כך יכולות קבוצות חברתיות לעצב את האינטראקציות שבין תת-קבוצות בחברה עוד מגיל צעיר.  כדי לבסס את טענתי, יעסוק הפרק הראשון במהותם של משחקים, ובכלל זאת התפתחותם של משחקים בהיסטוריה, משחק במשמעות play  מול משחק במשמעות game וכיצד מהווה המשחק למעשה שפה וחיקוי של המציאות. הפרק השני יתאר את המשחק כתהליך סוציאליזציה, שבו סביבת המשחק מהווה מעין מיקרוקוסמוס של הסביבה הריאלית בהתייחסות פרטית לארגז החול כמייצג של המקרו והתייחסות לאופן שבו מחקים משחקי הילדים את עולמם של המבוגרים. כן יעסוק הפרק השלישי במשחקים של מבוגרים כהמשך למשחקי ילדים ובמשמעויותיו של המשחק ככור היתוך חברתי.