עבודת פרו"ס בנושא- דפוסי קריאה וצרכים שממלאת עיתונות האינטרנט מבוא:
     "דורון אבן-פז (28), סטודנט לפסיכולוגיה ולתקשורת באוניברסיטת חיפה, מתאר את עצמו כקורא עיתונים כפייתי שזנח בהדרגה את המדיום המודפס ועבר באופן כמעט בלבדי לצריכת חדשות מקוונות. הוא אינו לבד: תוצאות סקר TGI של מכון טלסקר מלמדות על ירידה משמעותית בחשיפת הציבור הישראלי לעיתונים יומיים בימי חול ובסוף השבוע לצד עלייה משמעותית במספר הממוצע של דקות גלישה שבועיות באינטרנט.
"האינטרנט המהיר הפך את זה למשהו שכל הזמן נמצא ברקע, אז מתמכרים ומתחילים לצרוך כל מיני תכנים שלא צרכנו קודם. זה פתאום פתוח כל הזמן, אז אני רואה כל הזמן מה מתעדכן. אם כבר יוצא לי במקרה לראות כותרות של עיתונים בבוקר, אז זה תמיד נראה לי ישן ולא רלבנטי." (ליביו 2004).
      אבן פז ורבים אחרים נטשו את העיתונים המסורתיים לטובת העולם הווירטואלי- העיתונות המקוונת. המעבר מקריאת עיתונות מסורתית לעיתונות ברשת הוא נושא מפתח במחקר התקשורת ובעל חשיבות רבה להבנת תופעות, תהליכים ונורמות חברתיות המתחוללות בעידן המודרני על רקע התרחבותו המאוצת של ה"סייבר-ספייס", החלל הקברנטי.
     במהלך עבודה זו אנסה לעמוד את היקף התופעה ובעיקר להבין אילו צרכים ממלאת עיתונות הרשת אצל הפרט, אילו השלכות יש לתופעה זו עליו ועל החברה.
עוד לפני שנחקור נושאים אלה, עלינו תחילה לנתח ולהבין את הצרכים שממלאים אמצעי התקשורת כלל אצל האדם והשפעותיהם על החברה.
כאן נציג את גישתם של כ"ץ (מתוך מחקר הפנאי חלק5-א'), של סילברסטון- "מצופים לצרכנים", ושל גאמפרט ודרוקר- "מהשוק לערוץ הקניות".
     בשלב השני, ננסה לעמוד את מימדי התופעה של מעבר מעיתונות מסורתית לעיתונות ברשת במטרה לבחון את מיקומו של האינטרנט בכלל תמהיל צריכת המדיה של הציבור הישראלי: כמה מן הישראלים צורכים חדשות באינטרנט, מה הם צורכים, מדוע, והאם הם עושים זאת במקום העיתונים או בנוסף להם? ( מכון חיים הרצוג, 2005).
     כמו כן נציג את עמדתו של אכט (2003) בנוגע להתגבשות צורות חדישות של תקשורת וערוצי שיחה ש"נולדו" כתוצאה מעיתונות ברשת, ומהשתתפותם של קוראי החדשות כדוגמת תופעת ה "TALK BACK"-אשר מהווה ערוץ השפעה תרבותי, פוליטי וחברתי. במקביל נציג את גישתה של טרקל (1993)- "ויטואליות וחוסר רצון ממנה"- כאנטיתיזה לקשרים המזוייפים שנוצרים ברשת.
     בנוסף, נדון ב" שיח המקוון- כמתווך חברתי" (אכט 2003)- אשר מקנה תצורה יחודית לאינטרקציה חברתית ולהשתתפות בחברה האזרחית.
     הדיון בצרכים שממלאים א"ת בכלל ובצרכים שממלאת העיתונות המקוונת בפרט, כולל השלכותיה החברתיות-תרבותיות, עשוי לתת לנו כלים לבחון את שאלת המחקר הרצוייה.
פרק א: סקירת ספרות:
את"ה כמקשרת יחידים לחברה או מפרידה בינהם?
     חרף ההיצע המרשים של פעילויות פנאי העומד לרשותנו, נראה שאנו מעדיפים לבלות את מרבית זמננו הפנוי מול מרקע הטלוויזיה ומרקע
המחשב (שיטוט באינטרנט), וכן בקריאת עיתון או בהאזנה לרדיו. המרכזיות של את"ה, הן מבחינה תרבותית והן מבחינת החלק היחסי שהם תופסים מזמננו הפנוי, מעלה את השאלה- אילו צרכים מצליחים א"ת למלא אצל האדם?
     ובכן, על פי כ"ץ וחוקרים נוספים (1990) ישנה חלוקת עבודה בין א"ת השונים, וכל אחד מהם עונה על צורך אחר. עד כאן התקציר…
הפרו"ס מעולה! בהצלחה!!!