מבוא
הזכות לשוויון כללי במדינה דמוקרטית מקיף את כל התחומים העוסקים ברווחתו של הפרט ובטובת המדינה. השוויון מכיל בתוכו שני תחומים עיקריים: שוויון של כולם בפני החוק ואיסור אפליה מטעמים של השתייכות לגזע, לקבוצה אתנית למין, לדת או ללאום.
פן חשוב של השוויון בפני החוק הוא הזכות להליך הוגן; כלומר, הזכות של כל אדם להגנה חוקית מפני פגיעה של הזולת או של מוסדות השלטון – משמעותו שאין להפלות יחיד או קבוצה מפאת מינו או מינה. אחת הדרכים החשובות לבדוק אם המדינה מקיימת את ערך השוויון, היא באמצעות העיקרון של שוויון ההזדמנויות. כלומר, האם המדינה אמנם מעניקה הזדמנויות שוות לכל התושבים באשר הם, ללא כל אפליה. דהיינו מאפשרת להם ללמוד, לעבוד, לחיות ברווחה סבירה, להיות שותפים בקבלת ההחלטות בכל מיני נושאים ועוד. אחד התחומים של שוויון בפני החוק ושוויון ההזדמנויות הוא סוגיית השוויון בקבלה לעבודה. חלק מכוח שוויון ההזדמנויות בעבודה ניטען כי כאשר שניים מתחרים על משרה, על הטוב ביותר לקבל את התפקיד. אבל, בו-זמנית מכירים בכך שיש להסיר כל מאפיין שאיננו רלוונטי שימנע אפשרות של מועמד להתקבל לתפקיד.
     במדינות דמוקרטיות-מערביות קיימים חוקים העוסקים ביחסים בין עובד למעביד לפני, במשך ובגמר  תקופת העבודה. מעסיקים רבים מאמינים כי כל מה שהחברה והשלטון דורשים מהם הוא לפעול במסגרת החוק ובכך הם יוצאים ידי חובה בכל הקשור למוסר. עפ"י השקפת עולם זו המוסר הוא עניין אישי המשתנה מאדם לאדם ומקבוצה לקבוצה. לכן מנהל או מעסיק צריך לנהוג עפ"י החוק – המינימום שנדרש ממנו. מכאן עולה הסוגיה של חוק מול מוסר בכלל ובנוגע לכל הקשור לעבודה – קבלה לעבודה, תנאים, תפקידים וכד'. האם קיימים אלמנטים חורגים בכל הקשור לקבלה לעבודה כמו למשל  מראה חיצוני.
מראה חיצוני אינו אמור להיות גורם חשוב בחיים. החברה האנושית מנסה להצהיר כי בעולם אידיאלי מראה חיצוני של אדם הוא גורם יחסי של אחרים כלפי אדם זה או אחר. החשוב הוא אופיו של האדם, המיומנויות שיש לו, היכולות שלו, ההתנהגות שלו והתרומה שלו לסביבה בה הוא חי.
השערה המחקר טוענת כי מראה חיצוני יפה ואטרקטיבי מהווה קטליזטור לקבלת אדם לעבודה. קיימות אסכולות שונות בסוגיה זו מקבלת הטענה ועד הכחשתה לחלוטין. עבודה זו עוסקת בסוגיה בצורה של משפך (החלק הרחב למעלה והצר למטה). תחילה נדון נושא השוויון אל מול החוק של האוכלוסייה הכללית. לאחר מכן באה סקירה על החוק מול המוסר – אם יש חוק לשם מה דרושה אתיקה מוסרית?!. עיקר ההתייחסות היא להשפעת היופי החיצוני בתהליך קבלת החלטות על קבלת אדם זה או אחר לעבודה. הדיון נסוב על ההשלכות, בעיקר המוסריות והגבול שבין אבחנה מותרת לאפליה אסורה בכל הקשור למראה חיצוני וקבלה לעבודה.
בסופו ישנו הסיכום המבטא את הלוך הרוח, המסקנות וההשלכות שלהן.