מבוא
הגלובליזציה הינה אחד מהנושאים המדוברים והטעונים ביותר שעל סדר היום העולמי. עם נפילת חומת ברלין (1989) קרס "מסך הברזל" שהפריד בין מערב אירופה למזרחה ואת עידן המלחמה הקרה החליף עידן חדש – עידן הגלובליזציה. ההגדרה המקובלת לגלובליזציה היא הרחבה מואצת של נפח הפעילויות הכלכלית הבינלאומית בשנים האחרונות. בין השאר ניתן לזהות את השפעתה בעיקר במישור המסחר הבינלאומי – גידול משמעותי בהיקפי היבוא והיצוא בין המדינות בעולם ,עליית מרכזי על פיננסיים כמוקד פעילות כלכלי בינלאומי וזינוק טכנולוגי בתחומי התקשורת והתחבורה. במבט רחב יותר, הגלובליזציה היא מערכת המשלבת בין כלכלה, תרבות, מדיניות ממשלתית וארגונים פוליטיים בינלאומיים. העולם נמצא כיום בהתגברות של תהליך הגלובליזציה- דבר המעמיד בשאלה את קיום מדינת הרווחה. מדינת רווחה היא מדינה שמספקת לאזרחיה את רוב השירותים היום יומיים ודואגת לכך שאזרחיה יקבלו את התנאים המינימליים לחיים. רבים טוענים כי מדינת הרווחה פשטה בהדרגה את הרגל בעשורים האחרונים כתוצאה מתהליך הגלובליזציה. אחרים טוענים את ההיפך – בגלל הגלובליזציה עלה קרנה של מדינת הרווחה. בעשורים האחרונים מסתמנת מגמה ההולכת ומתרחבת של תהליך של גלובליזציה בעולם. התהליך מתאפיין בכמה אלמנטים שהולכים לקראת עולם אחד רחב כאשר גבולות המדינות וכוחן הצבאי מאבדים מערכן. אידיאל  מדינת הרווחה, שהיתה המדינה האופטימלית לאחר מלחמת העולם השניה ועיקר מטרתה היתה לדאוג לרווחת אזרחיה ,דועך לאיטו ולעומתו מתחיל תהליך היווצרות של מאזן כוחות חברתי חדש הכולל בתוכו תהליכים תרבותיים, חברתיים וכלכליים משולבים הפוקדים את כל האנושות בכל הרמות של הארגון החברתי. תהליכים ומאורעות משמעותיים שהתרחשו בעולם בשלוש העשורים האחרונים הביאו לשינוי בתפיסות שרווחו מאז תום מלחמת העולם השניה. מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת העולם היה עד לתהליכים שגרמו להתמוטטות המשטרים הקומוניסטיים שעד אז התיימרו להיות תחליף חברתי-כלכלי לקפיטליזם המערבי וכן לדעיכה מואצת של מדינת הרווחה ששימשה דגם למדינות מפותחות ומתפתחות ברחבי העולם מאז תום מלחמת העולם השניה.
אין ספק שקיים מצב מדאיג בעולם של התגברות העוני הפוגע באוכלוסיות רבות ברחבי העולם ואינו מאפשר להם לחיות ולו ברמה המינימלית. כאשר קיימת מדינת רווחה אותם אנשים יכולים להישען על עזרתה ולקבל תמיכה בהתאם למצביו ו/או בהתאם ליכולתה של המדינה. בכל מקרה המדינה מחויבת ואחראית לרווחת תושביה ועליה לדאוג לכך שיהיו כמה שפחות עניים בתחומה. עבודה זו עוסקת בחיפוש השפעת תהליך הגלובליזציה המואץ המתרחש כיום בעולם על מעמדה, קיומה ועתידה של מדינת הרווחה. שאלת המחקר היא: האם תהליך הגלובליזציה מהווה גורם מאיים על קיום מדינת הרווחה? שאלה זו מתייחסת לכמה היבטים הקשורים לסוגיה: –         מהי מדינת רווחה?
–         מהו תהליך הגלובליזציה?
–         כיצד, אם בכלל, משפיע תהליך הגלובליזציה על מדינת הרווחה?
–         מהם האלמנטים הקשורים למדינת רווחה המושפעים מתהליך הגלובליזציה?
בחרתי בנושא זה מכיוון שבכל העולם ניכרת השפעת הגלובליזציה בתחומי חיים רבים כגון: כלכלה, סחר, תרבות, יחסים בין מדינות, חברה וכד'.
בהיבט הרחב הגלובליזציה מציבה אלטרנטיבות רבות בכל הנוגע למצב הפרטים והזכות לרווחה של האוכלוסייה בעולם בכלל וכל מדינה בפרט. במצב כזה נראה בעיני חשוב לבדוק מה מצבה של מדינת הרווחה כגורם תומך באוכלוסייה הזקוקה לתמיכה. האלמנטים הסוציאליסטיים היוו מעין גב תומך לאוכלוסייה כזאת וכאשר הגלובליזציה תופסת תאוצה כאשר הדגל המובהק שלה הוא קפיטליזם ראיתי לנכון לנסות ולהבין את התהליך הכלל עולמי (שכמובן יש לו השפעה למדינת ישראל) ומה יהיה מעמדה של מדינת הרווחה בתהליך כזה.
בתחילת העבודה מובאת סקירה על שני המושגים העיקריים: מדינת רווחה וגלובליזציה. בהמשך העבודה מובאת האינטראקציה בין שני המושגים כאשר הדגש הוא ליחס ביניהם דרך שאלת המחקר. סיכום ומסקנות חותמים את העבודה.