מבוא
חלק גדול מהרשויות המקומיות בישראל נמצא במשבר כלכלי עמוק, וישנן רשויות מקומיות לא מעטות שאינן מסוגלות לעמוד אף בהתחייבותן הבסיסית ביותר, ולשלם משכורות לעובדיהן במשך חודשים רבים. במקביל, כמובן שגם חובותיהן לבנקים  הולכים ותופחים.
עובדה זו, בין היתר, דרבנה  את הממשלה שלחוקק לפני כחצי שנה "חוק עוקף בנקים", על פיו כל השעבודים שיש לבנקים על נכסיהן של רשויות מקומיות, יוקפאו לתקופה של חצי שנה בכל הקשור לתזרימי המזומנים שהרשויות מקבלות מתושביהן. כזכור, חוק זה נחקק כתגובה לחשש (שאינו בלתי מבוסס) כי במקום שהכספים המגיעים לרשויות המקומיות ישמשו לתשלומי שכר לעובדיהם, בסופו של יום יגיעו הללו לידי הבנקים. הבנקים כמובן התמרמרו מאוד, והחליטו להגביל – ואף למנוע לחלוטין – את האשראי מרשויות מקומיות מסוימות, בעיקר החלשות שבהן. מימון פעילותן, ופיתוח וקידום פרויקטים בהם הן מעוניינות. בין דרכים אלו ניתן למצוא הנפקת  אגרות חוב מוניציפאליות. המדובר ברעיון חדש בארץ, אך ישן וותיק בחו"ל, שבהקשרו הישראלי נעשה על פי רוב באמצעות הקמת חברת בת של העירייה, וזו מנפיקה את אגרות החוב.
אנו בחרנו לעסוק בנושא זה מכיוון שלהערכתנו מדובר בנושא שעוד יעסיק רבות את שוק ההון הישראלי בשנים הקרובות.
סביר מאוד להניח, כי לאור הקשיים הכלכליים של חלק גדול מהרשויות המקומיות והמכשולים שמציבים הבנקים בפני אפשרויות גיוס הון בדרכים שנחשבו למסורתיות ומקובלות עד היום, הנפקת אג"ח מוניציפאליות תיהפך לדרך מימון שכל רשות מקומית תרצה להשתמש בה, או לפחות לשקול אותה בכובד ראש.
כאשר החלטנו לעסוק בנושא זה, ידענו כי מדובר בתחום שטרם הוסדר באופן מלא בישראל. זאת, בניגוד לארה"ב שם נצבר ניסיון רב בתחום זה, ושוק האג"ח המוניציפאליות מפותח יחסית. לעומת זאת בארץ הנושא .
הדברים נכונים כמעט בכל ההיבטים, הקשיים והשאלות אותם אנו מבקשים לבחון במסגרת פרויקט זה: מה טיב היחסים בין החברה העירונית לרשות המקומית; למי נתונה חובת הנאמנות של הדירקטורים בחברה המנפיקה; כיצד מתבצעת בפועל ההנפקה עצמה; אילו עירבונות יכולה רשות מקומית להציע למשקיעיה; מהן ההשלכות חברתיות העלולות להיגרם כתוצאה מהנפקת אג"ח מוניציפאליות; מה טיב היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בכל הקשור לעירבונות ובטוחות בעניין האג"ח המוניציפאליות; כיצד ניתן להתמודד עם התשתית המשפטית הנוכחית, שכמעט ולא מאפשרת הנפקת אג"ח מוניציפאליות מוצלחת, ובוודאי שלא ניהול עסקי טהור של חברות-בנות עירוניות; גם ההיבט הפיסקאלי של מיסוי אגרות החוב לא מוסדר כראוי. אלה הם רק מקצת מהמכשולים המרובים הניצבים בפני רשויות מקומיות המבקשות להנפיק אג"ח מוניציפאליות בישראל.
בחירתנו לעסוק בנושא זה נבעה באופן בלתי מבוטל מתהייתנו, כיצד מתכוננות הרשויות המקומיות בישראל להתמודד עם ים המכשולים הניצבים בפניהן.
עירית ראשון לציון, באמצעות תאגיד המים והביוב- חברת "מניב ראשון בע"מ", היא העירייה הראשונה בישראל – ועד כה גם היחידה – שהנפיקה בהצלחה אג"ח מוניציפאליות.
בפרק הראשון של העבודה נבחן בקווים כלליים את מקורות המימון הנוכחיים של הרשויות המקומיות בישראל, ונגדיר מהן אגרות חוב מוניציפליות, תוך הבחנה בין אגרות חוב ייעודיות לאגרות חוב כלליות. בפרק השני נערוך סקירה מקיפה וכוללת של שוק איגרות החוב מוניציפליות בארצות הברית. בפרק השלישי לעבודתנו נתאר את החלטת הממשלה בדבר האפשרות להנפיק אגרות חוב מוניציפליות בישראל. בפרק זה נדון בהגבלת ההנפקה ביחס לסוגי ניירות הערך המונפקים, מיהות הגוף המנפיק, השלכות הנפקת אגרות חוב מוניציפליות ייעודיות על הפערים בין הרשויות המקומיות והיתרונות והחסרונות הגלומים בהנפקת אגרות חוב מוניציפליות בישראל. בפרק הרביעי נעמוד על התשתית החוקית הקיימת להנפקתן של אגרות חוב מוניציפליות, התמורות הנדרשות לכך במערכת הדיווח הכספי, הדרישות להנפקת איגרות חוב, המלצות לקידום התהליך והצעדים הממשלתיים הנדרשים כדי לאפשר הנפקת אגרות חוב מוניציפליות. ולבסוף, בפרק החמישי נבחן את ההנפקה שביצע תאגיד המים והביוב של עיריית ראשון לציון – "מניב ראשון בע"מ".