סמינריון- העברית העממית- השפעת הערבית על העברית העממית

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2003
מספר מילים 8249
מספר מקורות 31

תקציר העבודה

תוכן העניינים
1. מבוא והצגת העבודה………………………………………………….…               1
2 . הסלנג                       2.1
מהות הסלנג ודרכי התפתחותו……………………………..               2
                      2.2
מקורות הסלנג ……………………………………………              4
                      2.3
תצורת הסלנג …………………………………………….              6
                      2.4
הגורמים ליצירת הסלנג ……………………………………              7
                      2.5
התכונות המאפיינות את הסלנג ……………………………              10                       2.6
סיווג הסלנג לצורותיו ……………………………………..              11
3 . תכנים לשוניים                             3.1
מטונימיה .                  15
                      3.2
מטאפורה .                 16
                      3.3
הגזמה -.                 19
                      3.4
גינויים וגידופים -…                 20                       3.5.
קריאות ופניות —                 23
                      3.6
עילוי ויירוד                  
5                       3.7
חסר לשוני                  26
                      3.8
ברכות  –                  27
                      3.9
מצבים -..                 27
                      3.10 פועל -.                   28
                      3.11
שמות עצם                 30                       3.12
תואר -..                34
ניתוח ממצאים –                   36
סיכום …                  37
ביבליוגרפיה —                  39
-1-
1 . מבוא והצגת העבודה לשון הסלנג הנה לשון מדוברת ביותר בנוסף לשפת הדיבור. היא עוזרת לצורות הביטוי הרבות הנחוצות בחיי היום יום ולכן הפכה למורכבת ביותר גם בקרב אלו אשר אינם משתמשים בה. לשון הסלנג אינה לשון מוגדרת וכל אחד יכול לפרש את המילים בצורה הנראית לו. כמו כן יש לשונות סלנג שונות לכל שיכבה באוכלוסייה:
חיילים, פועלים, פוליטיקאים ועוד, אולם יש קו כללי מאחד ביניהם. יש המגדירים את הסלנג כלשון הלאומית ו"הלשון הלאומית היא גילומה המהימן ביותר של "המנטאליות הלאומית" המיוחדת של העם" (יגר,
1 979 ).
הביטויים הינם ביטויים הלקוחים משפות שונות או ממקורות בלתי מזוהים אולם את כולם אפשר לסווג לפי תכנים לשוניים שונים ולזהות אותם בצורה כזו.
אם נתחקה אחר הגורמים לשימוש הנפוץ בסלנג ולנוכחותו המתמדת גם בנסיבות פורמאליות נוכל למצוא גורמים רבים אשר החשובים בהם הם:
1. בראש ובראשונה  תורם לכך הכוח הציורי האקספרסיבי של חלק מביטוי הסלנג, המצליחים להביע רעיונות מופשטים, לתאר עניינים
מוחשיים ולשחזר מצבים ואירועים ביתר פלאסטיות,עסיסיות וחיוניות, ולעיתים אף ביתר תמציתיות מאשר בלשון הרגילה.
כדוגמאות לכך ניתן להזכיר את המונח "ראש קטן" והיפוכו "ראש גדול" או "ראש טוב".
2. תקופתנו מאופיינת בפולחן הנעורים כאשר כל הדורות למיניהם מנסים לחקות את הנוער ואת דרכיו ("העולם שייך לצעירים"). נוסף על המילים ועל צירופי הלשון, שחדרו אל העברית מן הערבית בימי הביניים, קיים בדיבור הישראלי יסוד ערבי אחר, השייך ברובו ללשון הבלתי רשמית ( בלנק,  תשי"ד) מטרת עבודתי היא ראשית לסקור את תופעת הסלנג ומדוע היא מתפתחת.
שנית אסקור את התכנים הלשוניים על פיהם יכולים להיות מסווגים מילות הסלנג.
שלישית, וזו המטרה העיקרית של העבודה ,בדיקת 117
מילות סלנג שהגיעו מהערבית וסיווגם לפי תכנים לשוניים: שימוט הרחבה, עילוי וירוד, מטפורה, הכללות המשמעות ועוד.