חרדת בחינות-הגדרתה ,גורמיה ומאפייניה, והתמודדות מולה תוך התמקדות בתלמידי תיכון במסגרת בגרות רגילה (מב"ר)

מקצוע
שנת הגשה 2001
מספר מילים 15738
מספר מקורות 49

תקציר העבודה

מבוא
     החרדה הינה מצב שבו אדם מכיל בתוכו פחד מסוים לתופעה מסוימת. החרדה היא גילוי של פחד בלתי מודע, בלתי נשלט וגורם אף לתופעות פיסיות כמו: הזעה, רעד, שיתוק מסוים של איברים וכד'. התופעות של חרדה הן שונות מיחיד ליחיד, שכיחות החרדה ועוצמתה קובעת את אופיו המיוחד של האדם ומשפיעות על תחום רחב של התנהגותו.
     חרדה ופחד הם מושגים שאינם זהים אם כי יש ביניהן קשר מסוים. הפחד הוא תגובה לסכנה אמיתית, אובייקטיבית ועכשווית ואילו החרדה היא תגובה לסכנה מעורפלת, סובייקטיבית וצפויה. סקירה היסטורית של התפתחות המושג "חרדה" מלמדת כי עד סוף שנות ה-30 לא זכה מושג זה להכרה מספקת בספרות הפסיכולוגית. פרויד היה זה שעורר התעניינות במושג זה בניסיונו להבין את התופעה ולהגיע לשורשיה ההתפתחותיים על נפש האדם.
החרדה היא מצב רגשי העשוי להתבטא בתופעות פיסיולוגיות כמו גם בתופעות פסיכולוגיות.      עבודה זו עוסקת בחרדה, סממניה, סוגיה והגורמים לה. בחרתי להתמקד בחרדה של תלמידים בפני בחינות.
ה"טראומה" הזאת היתה מנת חלקי בכל זמן לימודי (היום פחות) ועל כן התמקדתי בה. חרדת הבחינות, כשאר החרדות, הינה חרדה המשפיעה בצורה שלילית על הישגים בלימודים. היא מפריעה לריכוז ופוגמת בהרגלי העבודה של הילד. נוצר מעין מעגל קסמים:
חרדה            ירידה בהישגים          ירידה בציפיות המורים           ירידה בדימוי הילד           חרדה ישנם כמה דרכים לעזור לאותם ילדים, בעזרת שיטות תרפיה שונות עליהם אעמוד בהמשך.  כמורה – מחנכת המלווה כתה מכתה י' וכיום י"ב,  רציתי לבחון כיצד מסוגלות עצמית וציפיות מורים עשויים להשפיע על הצלחה. האם הציפיות של מורה מתלמיד זה או אחר עשויות לגרום לחרדה מבחינות מכיוון שהתלמיד עשוי להיות במתח עד כמה יוכל למלא את הציפיות. האם אפקט פיגמליון, כאשר מורה מצפה מן התלמיד להישג חיובי, אכן מגשים עצמו. "אפקט פיגמליון", "הגולם מפראג" הינו אפקט של נבואה המגשימה עצמה ככלי המגביר התנהגות מסוימת כתוצאה מאותן ציפיות.
כאשר מדברים על אפקט פיגמליון (או הגולם מפראג) מדובר על ציפיות כגורם מרכזי בתופעה זו ופיתוחן הוא תופעה אנושית וטבעית. קיים המדריך – מנהיג וקיים האובייקט אותו יש "לחנך" באמצעות שדרים מתאימים ומכוונים מצד המדריך.
המטרה היא להגיע להישגים, אותם מציב המדריך, אצל האובייקט.
דפוס המנהיגות בניהול "תופעת פיגמליון" ובהפעלתה האפקטיבית (של המודרך) והקשר בינה לבין מנהיגות מעצבת (המדריך) הינו הדוק ביותר. התופעה מתייחסת לתהליך הבינאישי שבו משפיע המדריך על המודרך באמצעות ציפיות ממנו .הרעיון הכללי הוא שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת בעזרת הדרכה והכוונה ובין היתר ע"י יצירת אקלים– ציפיות גבוהות כלפי הנהגות הזולת יוצרות אקלים של חום, של תשומת לב ותמיכה רגשית.   בכדי להסביר את "אפקט פיגמליון" יש להתייחס לאופי פעולת הגומלין בין מי ש"הושתלו" בו ציפיות לבין האדם שאליו הוא מכוון את ציפיותיו. ההתייחסות הינה לארבעה מנגנונים פסיכולוגיים, כפי שהוזכר לעיל במעגל הקסמים של החרדה. נקודת החוזק העיקרית היא שאפשר לנתב התנהגות לכיוון הרצוי ע"י כך שמעוררים ציפיות אצל הצד השני. אולם, מאידך גיסא ישנה אפשרות של אכזבה מפעילות מסוימת כאשר לא מקבלים את האפקט המצופה.
בהקשר לבחינות ולחרדה מהן יש לקחת בחשבון את עניין הנבואה המגשימה עצמה בכתות המב"ר(מסגרת בגרות רגילה) . תלמידים אלה, עם סף חרדה גבוהה, זקוקים להרבה עידוד ועזרה  לימודית ונפשית והחשוב מכל להקנות להם הרגלי למידה נכונים והנעה. יש להראות להם ש"הם יכולים" וכל רמה של יכולת שיפגינו לעודד ולנסות להעלות אותה – בכך ליישם את אפקט פיגמליון.
(עפ"י: שיינוביץ, 1998).
הנושא  נחקר כבר רבות ובחרתי לחקור אותו מהאספקט של חרדת הבחינות לגבי תלמידים תת-הישגיים בכתות מב"ר (מסגרת בגרות רגילה). עד כמה יכולה חרדת בחינות לגרום לאותם תלמידים מתקשים את יישום אפקט פיגמליון במקום אפקט הגולם מפראג- כלומר, לשדר להם ציפיות חיוביות בכדי שיגשימו אותן. עד כמה ניתן ללמוד את נושא חרדת הבחינות לגבי אוכלוסייה זו ומה ניתן לעשות בכדי לבוא לעזרתם.
שאלת המחקר היא עד כמה גדולה, אם בכלל, רמת חרדת הבחינות אצל תלמידי מב"ר (בנים) יותר מאשר בקרב תלמידים בכתות רגילות, בבית ספר תיכון. המחקר מתייחס לשתי אוכלוסיות – תלמידים בכתות רגילות ותלמידים בכתות מב"ר, כאשר ההתמקדות היא בתלמידי כתות מב"ר בהקשר להתמודדות שלהם עם חרדת הבחינות.
השערת המחקר ראשונה היא כי אצל תלמידים תת משיגיים רמת חרדת הבחינות תהיה גבוהה יותר מאשר אצל תלמידים משיגים – השערה שלא קיבלה תמיכה במחקר זה.
השערת המחקר השניה היא כי אצל בנות תת משיגות חרדת בחינות תהא גבוהה יותר מאשר אצל בנות משיגות – השערה שגם היא לא אוששה.
המבחנים על פיהם נבדקה ההשערה היו מבחני ה- t-test. הם בדקו כמה נושאים המתייחסים לעניין חרדת הבחינות אצל תלמידים. הנושאים היו: סוגי הכתות כקשורים לחרדת בחינות, דאגה וחשש, תחושת עייפות, תחושת עצב ודיכאון, תחושת חוסר שביעות רצון, תחושת קושי בקבלת החלטות, חוסר שקט, קושי להתגבר על קשיים (בעיקר בצורה עצמאית), קושי לקבל ביקורת (הכוונה בדרך כלל לביקורת בונה), תחושה של חוסר ביטחון עצמי, ותחושה של טרדה שנגרמת ע"י הבחינות.
ממצאי המחקר מראים על כך שלא נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת החרדה בין משיגים ותת משיגים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות לגבי רמת חרדת הבחינות אצלם.
בעת בדיקת הגורמים השונים התקבל כי קיימים הבדלים בסוגי החרדות:
קיים הבדל בתחושת הנינוחות בין בנים ובנות. בנות נינוחות יותר מאשר בנים באופן כללי.
כמו כן, מתברר כי בפריט הנינוחות אצל בנות תת משיגות הנינוחות גבוהה יותר מאשר אצל בנות משיגות. נמצא כי לגבי תחושת הטירדה אצל תת משיגים, בנות אכן חרדות/מוטרדות יותר מאשר בנים. אצל המשיגים המצב הפוך- הבנים הם המוטרדים יותר מהבנות.
לגבי שינוי, נמצא הבדל מובהק בין משיגים ותת משיגים. ניכר ההבדל בין הרמות של המשיגים והתת משיגים, אך אין הבדל בהתייחס למין. כלומר, אצל תת משיגים תחושת השינוי גדולה יותר מאשר אצל משיגים ללא שוני בין בנים ובנות.
שאלון T.A.I, הינו שאלון שהותאם לבחון סימפטומים של חרדה ואותו העברתי לתלמידי הכתות בכדי לבחון את מידת החרדה שלהם בנושא הבחינות. הוא תורגם ע"י זיידנר, נבו וליפשיץ ב-1988.
עבודה זו עוסקת בבדיקת מידת החרדה הקיימת בקרב תלמידים בנים מכתות מב"ר בהתייחס לבחינות שהם עוברים במשך השנה במסגרת הלימודים. בתחילה יובאו תיאוריות וסקירות ספרותיות לגבי החרדה, הגורמים לה, תופעת חרדת הבחינות בקרב תלמידים בכתות רגילות ובכתות מב"ר. כמו כן יוסבר המושג "כתות מב"ר" ומיהם התלמידים המאיישים את הכתות האלה. לבסוף יובא המחקר וממצאיו המתייחסים לשאלת המחקר, תוצאות המחקר והמסקנות העולות ממנו.