השפעת התקשורת הלווינית ערבית על העולם הערבי מבחינה פוליטית ומבחינה תרבותית חברתית:
התקשורת הלווינית הערבית:
בשנת 1967 אימצו שרי האינפורמציה והתרבות של מדינות ערב את העיקרון, לפיו יש להקים רשת תקשורת לווינית, על מנת לחבר ולקשר את הפעילויות התרבותיות והחברתיות של המדינות החברות בליגת המדינות הערביות ("הליגה הערבית") . זאת, בתאום עם איגוד השידור של המדינות הערביות ASBU Union    Arab States Broadcastin). חמש שנים מאוחר יותר, ב 14 באפריל 1976 , הוקם ארגון התקשורת הלווינית הערבי ( Arabsat ) על ידי המדינות החברות בליגה הערבית. הארגון החדש קיבל מגוון רחב של משימות בתחומי התקשורת, התרבות, המידע והחינוך. Arabsat הוסמך לתכנן ולהביא לידי ביצוע את כל פעילויות החלל הערביות בסקטורים הציבורי והפרטי בתחום הטלקומוניקציה וזאת בהתאם לתקנים הטכניים והכלכליים הבינלאומיים הנהוגים. בשנת
1 990 הורחבו מטרות הארגון וניתן לו אור ירוק לפעול כגוף מסחרי לכל דבר.תופעת התקשורת הלווינית תרמה רבות הן מבחינה חברתית, כלכלית, מדינית ועוד. "תופעה זו נראתה על גגות הבתים. כפטריות אחרי הגשם צמחו על הגגות במדינות ערב צלחות לוויין, שאיפשרו קליטה של שידורי טלוויזיה מרחבי העולם. הצלחות החלו להיות נפוצות כבר בשנות ה- 80', ובשלהי שנות ה- 90' צפו בקביעות…15%-10% מהערבים במזרח התיכון בשידורים של תחנות לווייניות. במדינות המפרץ האמידות הגיע שיעורם של צופי התחנות הלווייניות ל- 2/3 מהאוכלוסייה. שיעור החשופים ללוויין גדל בהתמדה" (שביט,
2 17:2003). כפי הנראה, כך צלחות הלוויין הפכו למתקן קבוע וחיוני שהוביל גם את הצופים הפלסטינאים לקנות 'צלחות ביתיות' שבטווח הקצר הפכו לחלק אינטגראלי מהנוף שנצפה מגגות בתיהם, בתי העסק שלהם, מועדוני תרבות ובתי קפה (TBS, 2004).