תקציר מרגע תפיסת האפריקאי הראשון והבאתו לחופי צפון אמריקה, דרך מאות שנים של עבדות גזעית בקולוניות שהפכו מאוחר יותר לארצות הברית וכלה במתן האמנציפציה, קמו עבדים כנגד מוסד העבדות בדרך זו או אחרת. אין ספק כי תגובתו השכיחה ביותר של העבד למצבו הייתה כניעתו לשעבוד, כניעה שנוצרה מתוך העדר ציפייה רציונאלית אמיתית לשינויים של פני הדברים. ואולם, כנגד הפאסיביות הכללית, התחוללו אי אלו אירועים שביקשו ליצור תפנית בקיומה של מציאות בה ישנו מעמד שליט חופשי אל מול מעמד נשלט של עבדים. אלה האחרונים מצאו דרכים שונות להתנגד לשליטה הלבנה: הם השתמשו בשירים אשר הביעו את כמיהתם לחירות, היו כאלה שהתחזו לחולים ולכן נמנעו מלעבוד, חלקם שברו בחשאי את כלי עבודתם או עבדו לאט ככל שהתאפשר להם ואחרים – ברחו. דרך נוספת להתנגדות הייתה שימוש באלימות.
ניסיון המרד העקוב ביותר מדם היה זה שהונהג על ידי נט טרנר במחוז סאות'המפטון אשר במדינת וירג'יניה, בשנת 1931, ואשר הביא להירצחם של כשישים בעלי אחוזות לבנים. תוצאות המרד זעזעו את הדרום במשך חודשים ארוכים והביאו לאימוץ מדיניות של יד נוקשה במיוחד כלפי השחורים בכלל והעבדים בפרט. ספרים רבים נכתבו על נט טרנר, על המרד שהנהיג ועל המניעים שהביאו אותו לזרוע הרס שלא נראה כדוגמתו קודם לכן. ואכן, במאה ה-19 לא חסרו לעבד סיבות שיניעו אותו לנקוט בצעדים אלימים כנגד בעליו: גזענות, פטרנליזם, אלימות, שפל כלכלי ועדיפות דמוגרפית היו בהחלט מניעים מספקים לצעדים כאלה. ואולם, מעל לכל הסיבות, הנסיבות, הטיעונים והטענות, ריחפה רוח האלוהים. מטרת עבודתי היא למנות את הסיבות העיקריות שיכלו להוות את המניע לפרוץ המרד.  דגש לשם בחינת שלל האירועים שהביאו לפרוץ המרד וחשיבות הדת בפרט, בחרתי להיעזר בשני אירועים נוספים שהתרחשו טרם הופעתו של טרנר על מפת ההיסטוריה ובעיקר בשתי הדמויות שעמדו בראש אירועים אלה – גבריאל פרוסר ודנמרק ואסי.
השוואת שלושת האירועים הללו תהווה אבן בוחן לחשיבותן של שלל הסיבות שהביאו לעצם התהוותם