הקדמה. 3
אחריות ספקים וחופש הביטוי באינטרנט. 4
לשון הרע. 5
זכויות יוצרים. 6
משפט השוואתי 8
אחריות ספקי שרות בארצות הברית.. 8
אחריות ספק שרות באירופה (הדירקטיבה האירופית) 11
המצב המשפטי בישראל. 13
דו"ח הוועדה לבדיקת בעיות משפטיות הכרוכות במסחר אלקטרוני 13
תזכיר חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ו-2005. 15
סיכום ומסקנות. 18
רשימה ביבליוגרפית. 22
הקדמה אתר האינטרנט "אינדימדיה" מעמיד במה חופשית העומדת לרשות הגולשים באתר. לפני זמן קצר פרסם גולש מחו"ל באזור הפרסום החופשי קריקטורה ובה נראה ראש הממשלה, מתנשק בלהט עם מנהיג גרמניה הנאצית. בעקבות זאת הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה כנגד מפעילי האתר בחשד להסתה ולהעלבת עובד ציבור. במהלך עבודתנו זו נדון באחריותם של ספקי שירות:
האם יש להטיל אחריות על אתר שמפעיל צ'אט או פורום, בגין ביטוי מזיק (למשל לשון הרע) על-ידי גולשים?
הסביבה הדיגיטאלית מאפשרת לגולשים להפר חוקים שונים, מבלי שייתפסו. בגלל נגישותה הגבוהה של הרשת, היעדר פיקוח מרכזי והיעדר גבולות, הרי הנזק שגולשים עלולים לגרום יכול להיות עצום. האם המשפט צריך להרים ידיים? שוב, מתעוררת כאן שאלת היחס שבין הערכים, על פיהם מעוצב המשפט, לבין הטכנולוגיה. אחד הפתרונות הוא לחסום את הפעילות המזיקה במקום שאפשר לעשות זאת: אצל אותו גורם ביניים שבין הגולש לבין שאר הגולשים. הכוונה היא לספקי שירותים שונים ברשת: ספקי גישה, ספקי שירותי אחסון של אתרים, מנהלי אתרים שבהם יש פורומים וצ'אטים וכן הלאה (Internet Service Providers – ISP).
הטכנולוגיה יוצרת כאן מעין "צוואר בקבוק טכנולוגי". האם יש מקום להטיל אחריות על גורמי ביניים? הכוונה איננה לאחריות ישירה, זאת הייתה ונשארת אחריותו של המעוול או המפר הישיר. הכוונה היא לאחריות עקיפה. עד כה, נתקלנו במקרה אחד של הטלת אחריות עקיפה כזאת – בקשר להפרה תורמת בזכויות יוצרים. בדין הישראלי הוכרה העוולה בפסיקה, בדיני פטנטים, בפרשת רב-בריח. האם ראוי להרחיבה גם לזכויות יוצרים?
 ומה באשר לאחריות בגין לשון הרע?נשאלת השאלה כיצד יש לעצב את ההסדר המשפטי?
מה ההשלכות של הסדרים שונים על השחקנים השונים בתמונה?.במדינות שונות נוסו פתרונות שונים בהקשרים שונים. מהו הדין בישראל?