חילוניות בצרפת

מקצוע ,
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 4877
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

                              מבוא
כמעט מאה שנים אחרי שהוציאה  צרפת את אלוהים מהדלת הקדמית, הוא שב אליה מהדלת האחורית. ב- 1905 ניתקה עצמה המדינה בחקיקה מהכנסיות, ויצרה ישות חילונית.
איש לא ירד לעומקה של החילוניות הזו. לאזרחים נאמר שמעתה לא יוכלו הכנסיות להשפיע על ענייני ניהול המדינה. הכל התנהל כשורה, וערכי הרפובליקה השתרשו היטב. עד שנות ה- 60, כמעט איש לא ערער על ההפרדה בין הדת למדינה. אבל אז החלו להציף את חופיה של צרפת מאות אלפי מהגרים ממושבותיה לשעבר בצפון אפריקה. מרוקאים, תוניסאים ואלג'יראים ניצלו את מדיניות "הדלת הפתוחה" שנקטה צרפת באותן שנים, והתיישבו בעריה. הם הביאו עימם משפחה, רכוש, אתיקה של עבודה קשה, ואמונה דתית חזקה. יהודים ומוסלמים העתיקו את אורחות חייהם מארצות מולדתם לארצם החדשה. לא תמיד עניין אותם המעמד המיוחד של צרפת ויחסה לדת. עד מהרה, פתחו בתי כנסת ומסגדים. במקביל, הם פתחו בתי ספר משלהם.
יהודים ניצלו את המסגרות האלה כדי לחבוש כיפה או ציצית, או מגן דוד על צווארם.
מוסלמים פעלו בדרך דומה כדי לבטא את מאווייהם הדתיים. בשנים האחרונות התחילו העניינים לצאת מכלל שליטה. שילוב של אירועים בצרפת ומחוצה לה גרם למוסלמים וליהודים להתחזק בזהותם הדתית. המוסלמים שבו להתפלל במסגדים בהמוניהם, והיהודים גילו מחדש את יהדותם. בני שתי הדתות הושפעו מחוסר נכונותה של צרפת לפתוח את עצמה לזרים, והסתגרו בתוך קהילותיהם. הם הושפעו מהסכסוך בין הישראלים לפלשתינאים, והתחזקו בזהותם הדתית. צרפת החילונית לא קיבלה את המגמות האלה. השיבה לדת התפרשה כניסיון לחסל את הערכים שהרפובליקה ביקשה להקנות לזרים. צרפת מעולם לא אימצה לעצמה את המודל האנגלו-סקסי, שבו הקהילות האתניות שומרות על מנהגיהן ונבדלות זו מזו, ובמשך השנים ביקשה מאזרחיה החדשים לעצב את זהותם לפי הזרם המרכזי. הצרפתים תמיד האמינו שתרבותם חזקה דיה כדי לספוג לתוכה את המצטרפים. זו הסיבה שהרגישו מושפלים כשקבוצות המיעוט, והמוסלמים בראשם, הדפו את הערכים הללו. העימות נהפך לבולט ב- 2003. נשים מוסלמיות סירבו להיבדק בידי רופאים גברים. מאושפזים מוסלמים דרשו ארוחות ללא בשר חזיר, תלמידים דרשו ללמוד במסגד והורים ובעלים התעקשו להשיב את כיסוי הראש לבנותיהם ולנשותיהם. לפתע פתאום נכבש השיח הציבורי הצרפתי בידי כיסוי הראש או הרעלה, כאילו לא היה נושא אחר שהטריד את הצרפתים. לא חלף יום מבלי שניצתה פרשה חדשה ביחס לאותה פיסת בד. בעיני המוסלמים, היא התפרשה כביטוי לאמונה דתית. בעיני הצרפתים, היא התפרשה כצעד נוסף בדרך למיגורה של התרבות החילונית של הרפובליקה.