השוויון בנטל – רקע
כבר מקום מדינת ישראל התבצע הסכם והסדר בין המדינה לבין כלל האוכלוסייה החרדית בארץ. הסדר המכונה "תורתו ואמונתו". הסדר מאפשר לכלל הצעירים החרדים לדחות את גיוס ושירותם בצה"ל. כאשר אותם צעירים צריכים לבחור במקומי לימודי תורה במסגרת יבשתית מוכרת.
מקום המדינה עד לשנת 1998 .תהליך קביעת הסדר דחיית השירות התבצע באמצעות כללים מנהליים שנקבעו על ידי שרי הביטחון של מדינת ישראל.
אולם משנת 1998,מספרם של דוחי השירות הלך וגדל. בית המשפט העליון קבע על פי בג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון .בבג"ץ הזה נקבע שסמכות נתינת פטור לבני הישיבות משירות הצבאי. רק על ידי סמכות שר הביטחון .
אבל בית משפט קבע שעקב ניתנת מספר גבוה של פטורים מהשירות .סמכות כבר אינה בידיי שר הביטחון .והורה לחוקק חוק שיסדיר במהירות את העניין בכנסת. תוך שנה ולא יותר. ובעקבות כך הוקמה בכנסת ועדת טל.
ובעקבות כך חוקקה הכנסת ביולי 2002 את "חוק דחיית שירות לתלמידי ישבות שתורתם אמונתם "או כפי שמוכר בשמו "חוק טל". החוק קבע, כי החרדים שבחרו בלימוד תורה רשאים לדחות את השירות הצבאי למשך שנות הלימוד ללא הגבלת זמן .אך משבחרו לסיים את פרק הלימודים –עליהם לשרת בשירות הצבאי. לא רק כך החוק גם קבע עוד מספר מסלולים ותנאים. שהגבילו במידה רבה את הבחירה של תלמידי ישיבה רבים וצעירים חרדים להימנע משירות צבאי .
בגלל שחוק טל נחקק כהוראת השעה .היא חיקוק שתוקפו הוגבל בזמן מראש. חוק טל תקפו עמד על חמש שנים בלבד. שבסוף חמשת השנים יכולה הכנסת להאריך את תוקף החוק לתוקפות נוספות. אבל בשנת 2006 הוגשה עתירה אל בית העליון נגד חוקקתיו של החוק.
ובית המשפט העליון קבע שחוק טל פוגע בזכות החוקתית לכבוד האדם בהיותו מפלגה ופוגע בשווין. בעצם מפלה בין סוג אחד של אזרחים .כאשר הם מגעים לגיל 18 ומחלטים לעזוב את כל חיים ולעצור את חייהם ולדעת שיש סיכוי שבזמן שרותם בצבא הם יפגעו .ומול סוג אחר של אזרחים אשר מחלטים לא לקחת חלק או אפילו חלק חלקי בחלק תרומת כל אזרח המחויב למדינה .ומכך מציב בית המשפט העליון את המשוואה שאינה שווה בין שתי צדדי מתרס .
למרות הביקורת של בית משפט על החוק. בשנת 2007 המשיכה הכנסת להאריך את תוקפו של החוק לעוד חמש שנים נוספות. אבל בשנת 2012 לאור העובדה כי תכליתו של חוק טל לא גרם ולא הוביל לעלייה משמעותית בהקיף הגיוס החרדים .מחשבה הייתה בגלל שניתן על פי החוק אפשרות לדחות את גיוס למועד לא ידוע. שלאחר שנינתה כזאת אפשרות יתגייסו קבוצות גדלות מציבור החרדי. אבל זה לא קרה כלל. אפילו לא בכמות קטנה .
ולכן קבע בית המשפט העליון כי יישמו של החוק נכשל. והבעיר לאור פגיעה החזקה וגדולה בעקרון השוויון .ומשום שחוק לא הוביל לגרימת צמצום השוויון. אין שום הצדקה שהחוק ימשיך לפועל ולהתקיים .כי הוא אינו מצליח כלל להגשים את תכליותיו .ולכן אין מטרה להמשיך להעריכו. ולכן באוגוסט 2012 הופסק תקופת ההארכה של החוק