פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי):  עוסק במצבים בהם בין הצדדים נכרת חוזה בהתאם להוראות פרק א', אך עם זאת נפלו  פגמים בתהליך הכריתה.
בניגוד לפרק א', פרק ב' נותן משקל רב לרצונם האמיתי ולכוונותיהם של הצדדים לחוזה, הנמדדים באמצעות מדדים סובייקטיביים.
ההנחה ביסוד דיני הפגמים, היא קיומו של חוזה שנכרת (לפחות לכאורה) ע"פ הוראותיו של פרק א'.