המאמר מנסה לבחון את הרווח של מניות ע"י מודל של שתי בטאות. הביטא הרגילה של מניה המתואמת עם תיק השוק מפורקת לשתי בטאות. ביטא אחת של החדשות על שער הריבית וביטא שנייה לחדשות על התזרים מזומנים של השוק. תיאוריית תמחור בין זמנית של מראה כי דווקא שביטא של חדשות תזרים מזומנים, בעלת סיכון גבוהה יותר. אמפירית, נמצא כי למניות ערך ומניות קטנות, ישנה ביטא של תזרים מזונים גבוהה יותר מאשר מניות צמיחה ומניות גדולות, מה שמסביר את ממוצע הרווחים הגבוה יותר שלהן. הביצועים הגרועים של מודל CAPM מאז 1963 מוסבר בכך שמניות צמיחה ומניות שהיה להן ביטא גבוה, נבע בעיקר מכך שיש להן ביטא לשער ריבית גבוה, בעל סיכון נמוך.