אין ספק כי העסקת קטינים וניצולם ככוח עבודה זול היא תופעה בין הרעות החולות של העולם. אולם בניגוד לדעה הרווחת, אין המדובר רק במחלת עולם שלישי. לצערי, גם אצלנו פשה הנגע, ולא מעטים הם הילדים המועסקים בתנאי עבודה קשים, אשר לעיתים רבות מסכנים הן את הילד והן את סביבתו.
בראשית דברי, ברצוני להדגיש כי נושא עבודה זו אינו מתמקד בתופעה זו, בהיקפה, ובמאמצים למגרה, אך מתיימר הוא להציג אפיק פעולה חדיש, תוך שימוש בדיני הנזיקין. בתחילת העבודה אבחן את אחריותו הנזיקית הישירה של הקטין המתרשל, תוך ניתוח המצב המשפטי הקיים. בהמשכה, אראה כיצד גם במצבים בהם על פעולתו של הקטין חלה חסינות מטעמים שונים, ניתן עדיין להטיל אחריות על המעביד.
לסיכום אציג את ההסדר הנזיקי הראוי לדעתי, הסדר אשר יוכל לשמש ככלי נוסף למיגור תופעת העסקת הקטינים.