תוכן עניינים נר של קרח עמ'…..…………………………………………….4
השוואה בין הנוסחים עמ'….……………………………… 5
מיקום סיפור המקור עמ'…………………………………. 8
המקוה במקורות היהדות עמ' ……..……………………10 הוראות לטבילה ולהגדרת מקוה עמ' ………………….12
סיפורי המקוואות עמ'…….…………………………… …13
הכוונה והמקוה עמ' ……………………………………… 14
הקשר בין הטבילה ביהדות לטבילה בנצרות עמ'….. 15
סיכום עמ' ……………………………………………………17
ביבליוגרפיה עמ' ……………………………………………18  הקדמה בעבודה זו מופיעים שלושה נוסחים לסיפור "נר של קרח" (כפי שמכנה אותו עגנון). סיפור המקור מופיע בהקדמת הספר "בעל שם טוב – על התורה" ונכתב גם הסבר על-ידי לחשיבות מיקומו של סיפור זה בין שני סיפורים אחרים המופיעים באותה הקדמה. דגש מיוחד ניתן בעבודה זו על ה"מקוה" וחשיבותו בחיים היהודיים ובחייו המאגיים של הבעש"ט. לא ניתן להתייחס למעשיו של הבעש"ט במקוה מבלי לשים לב לקשר לקבלה התיאורגית (ע"פ אידל) ולחווית האיחוד. הבעש"ט ללא ספק הכיר את האופי המאגי הקשור לאיחודים, התגלויות ועליית הנשמה ועשה בה שימוש. בסיפור המקור ניתן למצוא רמז ברור לכך: " והמקוה נתחמם תיכף על-ידי יחודים". רבקה ש"ץ אופנהיימר (*) רואה בעניין עיסוק החסידים במאגיה כ"הלך רוח בוגר של מיסטיקאים המגלים תודעת עצמם"…ומוסיפה כי החסידים ראו את חייהם הרוחניים כיקיצה מן הגלות הפיסית המובילה אל משמעותם האמיתית של החיים, דבר המתקשר לפעילותם המאגית בגולה שמטרתה בעיקר גאולת יחידים ולא גאולה כוללת דבר לו ניתן ביטוי ברור לדעתי בסיפורים על הבעש"ט. העיסוק בגאולת הפרט ולא בגאולת הכלל, עיסוק הבעש"ט בפולחן עבודת האל בה יש חשיבות לרוחניות ולגשמיות כאחד נותנת את הייחוד לסיפורים על הבעש"ט ואת הייחוד והחשיבות שרואה הבעש"ט בטבילה במקוה. הטבילה במקוה ע"פ הבעש"ט כך ניתן לראות אינה סובלת דיחוי. בלילה, בחורף, בטמפרטורות נמוכות שטבילה במים כאלה מקבלות נופח סגפני ותוך כדי סיכון חייו כל זאת למען מטרה שהציב לעצמו- מזיכוך והגעה ליחודים עד עזרה וישועה לפרט ואולי אף מטרה שיכולה להיות שנויה במחלוקת: ניגוח הפרנקיסטים.