על מפת התיירות בארץ עולה סוג תיירות חדש – אירוח כפרי . אירוח כפרי מוגדר בספרות כתיירות אלטרנטיבית או תיירות רכה , בניגוד לענף בתי המלון הממוסחר יותר ( חוטר , 1998 ) .
בשנת 1987 היו 700 מיטות  במספר קטן של יישובים בגליל , שהוגדרו כאירוח כפרי . בשנת 1992 גדל מספר המיטות ל – 7200 מיטות , במספר גדול של יישובים בכל הארץ ( פליישר ואחרים , 1993 ) .
הענף הוא עונתי וקיים בו עודף ביקוש , הגדול ב- 33% ממספר החדרים הקיים ,  בתקופות הקיץ והחגים .
אפשר להבחין כיום בשתי בעיות עיקריות בענף : א . ביקוש עונתי קצר ( קיץ וחגים ) ושפל מתמשך בין העונות .
ב . רמת שיווק נמוכה ( לפעמים לא קיימת ) .
את בעיה מספר אחת ניתן לכמת במספרים .
תפוסת החדרים באירוח הכפרי היא כ- 80 יום בשנה ( 22% מימי השנה ) בלבד . ישנם רק מקומות אירוח בודדים שמבטיחים לעצמם קהל לקוחות קבוע . בדרך כלל , מדובר באירוח כפרי ליד מעיינות מרפא , המושכים מבקרים לאורך כל השנה . סיבה נוספת לעונתיות הענף , היא , התבססות  על קהל יעד מקומי ולא על תיירות חוץ .
בעיה מספר שתיים – רמת השיווק הנמוכה , נובעת מאופן התפתחות הענף . האירוח הכפרי התפתח ברמה של היזם הבודד . לרוב , אדם ללא הכשרה מוקדמת הן באירוח והן בניהול ובשיווק . בנוסף , התיירות הכפרית מאורגנת חלקית בעמותות אזוריות . מבנה זה שונה בתכלית מהמבנה ומרמת הארגון בצרפת ובאנגליה , למשל ( פליישר, 1993 ) .  בעבודה זו בחרנו לעסוק  באירוח הכפרי בצפון הנגב , מאחר ו " אירוח כפרי דורות " ( ענף האירוח בקיבוץ של יעל די – נור ) קטן מדי לניתוח אסטרטגי כמו זה הנדרש , אך מאפייניו והבעיות בהן הוא מתחבט , הן אותן הבעיות המאפינות אתן האזור כולו .  באשר לאירוח הכפרי בצפון הנגב . זהו אזור שעבר פיתוח מואץ עקב שני תהליכים מקבילים – בעלי השפעה ישירה על האירוח –  המתרחשים מזה עשור בישראל . 
1 . התפתחות תרבות הפנאי , שסיבותיה :
א . עליה ברמת החיים .
ב .  מעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים .
ג .  עליה בכמות המכוניות .
ד . חיפוש הכפר והטבע כמקום לחופשה ונופש .
2 . המשבר החריף בענף החקלאות ושינוי מדיניות ממשלתית לגבי מושבים וקיבוצים שהובילו ל :
א . חיפוש מקורות הכנסה חדשים .
ב . ניצול תשתיות קיימות ( חדרים, חדרי אוכל, מבני ציבור וכו' ) .
ג . הקמת תשתיות נוספות לתיירות .
יש צורך בבדיקת שתי הבעיות המרכזיות כדי שנוכל לראות כיצד פותרים אותן . כלומר , כיצד מרחיבים את היקפי השיווק ומגדילים את תפוסת החדרים מ- 80 ל- 96 יום בשנה וכיצד מתחרים בשפע הפיתויים שמציעים מקומות אירוח כפרי בצפון ( המתחרה החזק השולט על נתח שוק משמעותי ) . הפעולות הבאות לביצוע תהיינה , לפיכך:
1 . עריכת מחקר כמותי בכל יישובי צפון הנגב  שעוסקים באירוח כפרי .
2 . זיהוי אפיוני הלקוחות וזיהוי עמדותיהם , על סמך ממצאי המחקר .
3
. עריכת תוכנית שיווקית הממוקדת בפלחי השוק המתאימים.
לשמחתנו נערך מחקר שכזה על ידי מר דוד טל במסגרת עבודת מסטר במנהל עסקים .
השאלון והתשובות עליו , הובאו לידיעתנו על ידי עמותת מרחב יואב יהודה ( שאירוח קיבוץ דורות נמנה עליה )  וישמשו להסקת חלק מהמסקנות  שיובאו בהמשך העבודה .