מבוא
מודרנה ופוסט מודרנה הם שני מושגים המשמשים בימינו בערבוביה, הקשר ביניהם ידוע גם בכינוייים רבים כמו לוקליות וגלובליות, קולוניאליזם ופוסט קולוניאליזם ועוד. במדעי החברה קיימות שתי סברות מרכזיות, האחת, גורסת כי  הפוסט מודרניות היא המשך ישיר של המודרניות ומהווה הקצנה של עמדותיה, ואילו השנייה מניחה שמדובר בשתי תקופות שונות המייצגות הלכי רוח שונים בתכלית, בטענה שהפוסט מודרניות מציבה אלטרנטיבה ברורה למודרניות. עצם הדיון בקושי שבהגדרת הפוסט מודרניות מהווה את אחד מהנחותיה המרכזיות של התקופה המוקיעה הגדרות חד משמעיות ומקדשת את הנזילות הבלתי נלאית שבמושגים, בניגוד מוחלט למודרניות המקדשת הגדרות ברורות. לא נוכל לדבר על חלוקה חד משמעית שבין שתי התקופות, כפי שצוין לעיל, התקופה של ימינו מאופיינת בשילוב של שניהם. עם זאת חשוב לציין כי פוסט מודרניות לא הייתה ללא מודרניות. התקופה המודרנית מתחילה פחות או יותר לפני המאה ה-20 ומתעצמת במהלכה באמצעותם של כמה תהליכים מרכזיים. הראשון שבהם קשור בהתחזקותם של מגמות חילוניות ששירשו בצורה משמעותית את התפיסה המרכזית בימי הביניים לפיה האל במרכז והמציאות כולה מוסברת באמצעות האמונה הדתית האורתודוכסית. ימי הביניים אופיינו בקשר האדוק שהן יצרו בין מציאות וגורל או גזירת הכתוב. הדת הפרוטסטנטית , למרות שהחזיקה בסוג כזה של אמונות, באופן פרדוכסקלי סייעה להטמעתה של תפיסה חדשה בה האדם הוא שעומד במרכז. הפרוטסטנטים, שקמו כמחאה לזרמים שונים בנצרות ביקשו לבטל סממנים שונים שזוהו עימם, כאשר הבולטים שבהם הם הקשר המתווך של האינדוודואל עם האל וההיררכיה הדתית. בביטולם של מאפיינם אלו ובביזורה של מבנה הדת, נותר מקום משמעותי לאינדוודואל שאינו זקוק עוד לתיוון בקשריו עם האל. יוצא אפוא, שזרם זה תרם לאחד מעיקרי המרכזיים של התקופה המודרנית – האינדוודואל , אומנם כחלק מקולקטיב אולם בעל תפקיד משמעותי יותר בסדר החברתי (1963, Weber).
תהליך שני שקשור לצמיחתה של המודרניות קשור להתפתחות המדע. תהליכי המידוע הובילה לחשיבה שערערה את אושיות התפיסה לפיה האמונה הדתית מסוגלת להסביר את המציאות האנושית, אמונה זו הוחלפה במרכיב מרכזי של התקופה המודרנית- הרציונליות, מכאן ואילך יש התפתחות של הדיון על השוני בין שתי התקופות על רקע החינוך באורך של 2
עמודים  שני העמודים מסתיימים כך…  בימינו שתי התקופות משמשות בערבוביה, על הרצף שבין מודרניות ופוסט מודרניות, כל חברה מוצאת את מקומה השונה. בין התופעות הללו ישנו מתח מסוים שכן כל אחת מהן מייצגת הלכי רוח שונים, המודרנה מייצגת עמדות ותפיסות בעלות מגמות לוקליות, לעומתה הפוסט מודרנה מייצגת תקופה של גלובליות, פתיחות וטשטוש הייחודי ללאום מסוים. שימושם יחד באותה נקודת זמן זכה לכינוי- גלוקליות.
העבודה המוצגת בזאת מבקשת לבחון את צורות הדת והחינוך בעולם משתנה על הציר של מודרניות ופוסט מודרניות. הטענה הבסיסית לשנו מניחה כי הדת והחינוך ישנו צורתן ביחס ישיר להלכי הרוח המקובלים בחברה.