העבודה הוגשה בשנת
2 006, היא כוללת: 26 עמודים, ו-32 מקורות ביבליוגרפים.
לעבודה הוענק ציון 90 בפקולטה למשפטים.
מבוא
בעלי החיים סובבים את האדם מקדמת דנא, הקשרים אשר נוצרו בין האדם ובעלי החיים כמו כן התייחסותנו כלפיהם מעלים  שאלות אתיות רבות, בפרט באשר לניסויים הנערכים בבעלי החיים, שאלות אלו מפלגות את הציבור לשני מחנות מרכזיים: לתומכים בניסויים או למתנגדים להם.
מערכת המשפט מנסה לגשר על הפערים בין המחנות על ידי קביעת כללי התנהלות באשר לעריכת הניסויים בבעלי החיים.
דוגמה  ליחסה של האדם בחברה המערבית למינים אחרים, המושתת על תפיסת היררכית האדם על פני שאר המינים ניתן לראות בכתביו של המרקיז דה סאד:
 "השפלתו, מכאוביו, כלולים במניין חוקי הטבע, וקיומו נחוץ לתכנית הכללית, כמו גם קיומו של השגשוג שמוחץ אותו.
זוהי האמת, החייבת לחנוק את ייסורי המצפון בנפשו של העריץ או של העבריין.
אל לו לרסן את עצמו.
עליו ללכת כסומא אחר רעיונות הפגע הנולדים במוחו.
זהו הרעיון האחד והיחיד שעליו מרמז קולו של הטבע.
זו הדרך היחידה שבה הופך אותנו הטבע למפעילי חוקיו. " לדברי מהטמא גנדי: "אומה נשפטת על פי יחסה לבעלי החיים", אזי, כיצד נישפט כולנו על פי יחסנו לבעלי החיים בהם אנו מסתייעים להוראה ולמחקר הרפואי והמדעי?
בעבודה זו אנסה לבחון הן מן ההיבטים האתיים והן מן ההיבטים המשפטיים:
1.                    האם יש להמשיך ולערוך ניסויים בבעלי החיים?
2.                    האם יש להמשיך לבצעם במתכונתם הנוכחית?