תוכן העניינים                                                                             עמוד פרק ראשון-רקע
על הרמב"ם
3 -4
פרק שני- כתבי הרמב"ם                                                                   7-5
פרק שלישי- הרמב"ם כרופא
8                                                                                       פרק רביעי- תפיסותיו של הרמב"ם                                                  10-9
פרק חמישי- המחלוקות על הרמב"ם
1 1
פרק שישי-דעה אישית
1 2
ביבליוגרפיה                                                                             13
נספחים:
נספח 1:כתב יד של הרמב"ם                                            14
הרמב"ם כונה גם "הפטיש החזק" או "הנשר הגדול". מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש מדע ורופא, חוקר ומנהיג.
הרמב"ם נולד בקורדובה שבספרד בי"ד בניסן ד'תתצ"ה 1135 ונפטר בשנת 1204 למניינם.
הרמב"ם בנוסף על גדלותו העצמית, גם בעל שלשלת יוחסין גדולה ומפוארת הוא היה בן לרבנו מימון שהיה דיין בקורדובה, שהקנה לו ידיעה מעמיקה בתלמוד.  ושושלתו מגיעה עד רבנו הקדוש- רבי יהודה הנשיא,חותם המשנה, המתייחס לזרעו של דויד המלך.
בשנת 1148
כבשו ה-"אלמווחדין" את רוב הערים של ספרד הערבית שבהן היו קהילות יהודיות, וביניהן גם את קורדובה.
סכנה של שמד ריחפה על ראשם של יהודי צפון אפריקה וספרד. רבים נאלצו לקבל על עצמם את האיסלם מן השפה ולחוץ וקיימו את התורה בסתר, אולם רבים מבין היהודים לא רצו להתאסלם ונאלצו לעזוב את ספרד ולברוח. בין הבורחים היה רבנו מימון ועימו שני בניו:דויד ומשה. בין ארבע עשר שנים היה משה בעוזבו את קורדובה, במשך עשר שנים נדדה המשפחה מכיוון שלא מצאה מנוח מרדיפת האלמווחדין ולבסוף התיישבה בפאס שבמרוקו.
אביו של הרמב"ם השפיע רבות על הגותו וכן מורו המובהק- רבי יוסף אבן מיגאש. ורכש בכישרונותיו הנפלאים בקיאות עצומה בכל מקצועות התורה. הוא הכיר היטב לא רק את התלמוד אלא גם את הברייתות, המדרשים וכל ספרות הגאונים. בלימודו הספיק גם לעיין בספרי חכמה בשפה הערבית: גיאומטריה, אסטרולוגיה ופילוסופיה. וכמו כן השתלם בחכמת הרפואה והיה לרופא מפורסם. עוד בשבתו בספרד ובמהלך נדודיו החל לכתוב את "פרוש המשניות" בשפה הערבית.בינתיים גברה גם בעיר פאס יד הקנאים הערבים שדרשו מן היהודים להשתמד או לעזוב את הארץ. והרמב"ם, כשם שיעץ לאחרים כך נהג בעצמו. הוא ובני משפחתו ירדו באנייה שהפליגה מזרחה, ואחרי סבל ותלאות בדרך הגיעו לנמלה של עכו בחופי ארץ-ישראל. הרמב"ם מצא את ישראל חרבה מרוב מלחמות, ולא יכלו להשתקע בה. בשנת
1 168 ירד עם משפחתו למצרים שבה שלטו ערבים מתונים, שלא רדפו את בני הדתות האחרות.אבי של הרמב"ם נפטר  עוד בהיותו בארץ-ישראל. פרנסת המשפחה הוטלה על אחיו דויד שהיה סוחר גדול ופרנס את המשפחה, ואילו הרמב"ם הקדיש את כל זמנו לעבודתו הספרותית ולצורכי הציבור, כעבור מספר שנים נפטר אחיו באחד ממסעותיו בדרכו להודו ע"י טביעה ועימו כל ההון המשפחתי.אסון כבד זה השפיע קשות על הרמב"ם והפילו למשכב למשך שנה שלמה.
מעתה נאלץ הרמב"ם לעבוד למחייתו ולמחיית משפחתו, כיוון שלא רצה להתפרנס מלימוד התורה החליט להתפרנס מרפואה. שמו של הרמב"ם התפרסם במהרה כאחד הרופאים הטובים במדינה, והוא אף התמנה לרופא בביתו של צלאח א-דין, הווזיר של מצרים. משעלה הרמב"ם לגדולה, נתמנה גם לנגיד על יהודי מצרים. במהרה נתגלה כמנהיג תקיף ורב מרץ. הוא נלחם בקראים, שעד ימיו הייתה להם השפעה רבה על יהודי מצרים. ואף היהודים של ארץ ישראל נהנו מגדולתו של הרמב"ם. צלאח א-דין, שכבש מידי הנוצרים חלקים מארץ-ישראל, התיר ליהודים לשבת בירושלים, דבר שנאסר עליהם בתקופת שלטון הנוצרים.
בשל מומחיותו הרבה של הרמב"ם ברפואה, הוא נקרא לשמש רופא הסולטן בשנת 1185
ובילה חלק ניכר מעיתותיו בארמון המלוכה. הרמב"ם שימש כפוסק לקהילה היהודית, ושמו הגיע למרחקים, ולכל תפוצות ישראל. ובמיוחד אפשר לציין את קהילת תימן, שהושפעה מאוד מהאיגרת שכתב להם הרמב"ם (איגרת תימן), בעקבות ההפרעות הקשות שררו במקום מושבם.
הרמב"ם נפטר במצרים ב-כ'  בטבת ד'תתקס"ה (13
בדצמבר 1204) בגיל 66. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת "אל נא תקברוני במצרים" הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו.
בחלקה זו קבורים אף השל"ה הקדוש ורבי יוחנן בן-זכאי. לאחרונה הוקם במקום מבנה מפואר ורבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם.על ההערצה שרחש העם להרמב"ם יעידו דברי המשורר אלחריזי: "בגללך אמר א-לוקים: נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו", והאמירה המפורסמת : "ממשה (בן-עמרם) ועד משה (בן-מימון) לא קם כמשה". יהדות תימן העריצוהו עד כדי כך שהפכוהו לפוסק היחיד. ובשנת 1964 הוקמה ע"י שלטונות ספרד אנדרטה לזכר הרמב"ם בעיר הולדתו, קורדובה.