סגנון ניהול פופר (1995) מגדיר סגנון ניהול כסך הפעולות בהן נוקט המנהל, ההשפעה ויחסי הגומלין בין המנהל לעובדים. בדומה, מגדירים  Chaganati, Cook and Smeltz(2002) סגנון ניהול כסך כל גישותיו והתנהגויותיו של המנהל במילוי תפקידו ובמגעיו עם הכפופים לו.
הגדרה מפורטת יותר מוצעת על ידי Halpin and Winer (1957, מתוך: Stock and Hoyer, 2002). אלו מגדירים סגנון ניהול על ידי שני ממדים עיקריים:
1)                   יצירת מבנה – המידה בה מבנה המנהל ומגדיר את תפקיד ההנהלה ואת תפקיד הכפופים לו, בענייני עבודה, כגון, קביעת הליכים והאצלת משימות. אלמנט זה מייצג התנהגות ניהולית המכוונת להשלמת משימות בארגון.
2)                   התחשבות – המידה בה מקדם המנהל את יצירתה של אווירת עבודה, תומכת, ידידותית המושתתת על אמון, כבוד ועזרה הדדית.
עוד יש להבחין בין סגנונות הניהול השונים. את ההבדלים בין סגנונות הניהול השונים ניתן להמחיש בעזרת מודל סגנונות ניהול שהוצג על ידי  Quinn (1988, מתוך Shim, Lusch and Goldsberry, 2002) . המודל מגדיר את סגנון הניהול על פי שני מדדים: מבנה (גמישות לעומת יציבות) ודגש (פנימי לעומת חיצוני). תרשים מס' 4 מציג –