חופש העיסוק מול חופש הקניין התנגשות בין עקרונות העל         בראי הפסיקה ת ו כ ן  ע נ יי נ י ם
1 .           מבוא   
2 .           הגישה החדשה – פסק דין "צ'ק פוינט", האם חל שינוי בהלכה?
2.1              מסקנותיו של בית הדין לעבודה בהתבסס על מספר עקרונות
2 .2               הקביעות החדשות בפרשת צ'ק פוינט
2 .3              פרשת סער
2 .4              הבעייתיות בגישה החדשה
3 .           הגבלת חופש העיסוק מכוח סודות מסחריים                    
3 .1              הסוד מסחרי          
3 .2              מאפייניו                                         
3 .3            כללותו
3 .4            רשימת הלקוחות כ"סוד מסחרי", ספקים וסוכנים, לקוחות פוטנציאלים דוגמאות להגבלת חופש העיסוק בפסיקה
4 .          חוק עוולות מסחריות תשנ"ט 1999 – וחשיבותו
4 .1              גישות בהגנה על סודות מסחריים          5.          חופש העיסוק מול הסוד המסחרי –  הדילמה בהגנה על העובד מול ההגנה על המעביד,  התנגשות בין עקרונות 5.1             ההוכחות המוטלות על המעביד 5.2             שיקולים העומדים בפני בית המשפט
6 .          דוגמאות להגבלת חופש העיסוק בפסיקה 7.           סיכום
8 .          רשימה ביבליוגרפית
1 .   מבוא סודות עסקיים הינם רעיונות, ידיעות וכו' העשויים להבטיח לבעליהם יתרון לעומת מתחריהם. לפיכך, האינטרס של המעביד הוא אינטרס רכושי מובהק – ליהנות מהיתרון ע"י ניצול עצמי של הסוד או העברתו לאחר בתמורה. המעביד מעוניין שהחוק ייתן לו הגנה כללית על סודותיו העסקיים, ושיאפשר לו להגן על עצמו ע"י חוזים שיכרות לשם כך, בלי שההגבלה תיראה מגבילה מדי. ההגבלה בחוזה יכול להיות בשני אופנים: איסור ישיר לגלות את הסוד או לעשות בו שימוש שלא לטובת המעביד, לאחר שהעובד עזב את מקום עבודתו, או הגבלת עיסוק. הגנה על הקניין מעודדת את המעביד לפתח תוצרים חדשים לתועלת החברה. לעומתו, אינטרס העובד הוא בכך שינתן לו חופש להיוודע לכל ידיעה שהוא יכול להשיג בכדי לעשות בה שימוש לקידום מעמדו הכלכלי. אם ייאסר על עובד שרכש ידיעות ומידע אצל מעביד מסוים, לעשות בהם שימוש לאחר שעזב את מקום עבודתו מפאת סודיות, תימנע ממנו האפשרות לנצל את הכישורים שרכש.
שני האינטרסים הללו הם אינטרסים מנוגדים שכרוך בהם האינטרס הציבורי לעידוד תחרות. השאלה היא: כיצד יושג האיזון ביניהם? האם יינתן משקל להגנה על המעביד מפני מתחריו הרוצים ליהנות מהישגיו או שינתן משקל למחזור ידיעות ותחרות בלתי מרוסנת.
מבדיקה של פסקי דין המובאים לאחר פס"ד צ'ק פוינט וסער, מצאתי כי מאז ניתנה הלכת צ'ק פוינט, אימץ בית הדין לעבודה עמדה מהפכנית ומרחיקת לכת בסוגיית חופש העיסוק. עמדה זו ביטלה את סעיפי התחרות, ולמעשה המיתה את תקופת הצינון הנהוגה בחוזי עבודה רבים. לאורה אף נדחו יותר מעשר בקשות למתן צווי מניעה נגד עובדים. בית הדין קבע, כי לסעיף המגביל עיסוק אין תוקף, אלא בנסיבות חריגות, בהן קיים הלכה למעשה "סוד מסחרי". במקרים חריגים מצאתי כי בית הדין אכף תנית הגבלת עיסוק של עובד.
בתי המשפט פסקו בעבר כי האיסור החוזי תקף בתנאי שההגבלה על חופש העיסוק של העובד לא תהיה גורפת מדי וכאשר תכליתה היא הגנה על סודות העסק.
כאשר ההגבלה רחבה מדי, האיסור לגלות או להשתמש בסודות העסק עדיין יכול שיעמוד בעינו. החובה לשמור את הסודיות תקפה אף אם אינה מוגבלת בזמן, אך אסור שחובה זו תתייחס למיומנות הכללית של העובד.
סודותיו העסקיים והמסחריים של המעביד הם אינטרס ראוי להגנה, אך לעיתים ישנן השלכות מרחיקות לכת שעלולות להיווצר עקב הגבלת עיסוקו של עובד שלא התחייב בהסכם על כך. עובדים רבים מוצאים עצמם במצב של חוסר ודאות לגבי עתידם המקצועי והכלכלי וקיים גם חשש כי בית המשפט יהפוך לזירת מאבק בין שני מתחרים על גבו של העובד.
לכן, באיזון האינטרסים בין הצדדים, יש לתת משקל נכבד בהיעדר התחייבות חוזית מצד העובד להגבלת עיסוקו ועקב כך נטל ההוכחה של המעביד יהיה כבד.
כך מעמדו של עובד שחתם על הסכם הגבלת עיסוק יהיה שונה מעובד שלא חתם. למרות שבכל מקרה, לשניהם יש סיכוי לצו מניעה והגבלה על עיסוקם, אם מכוח חוזה או אם מכוח הגנה על סודות עסקיים.