תוכן עניינים
תוכן עניינים.. 2
הקדמה — 4
1 . מודל הלמידה השיתופית. 6
1 .1. מהי למידה שיתופית. 6
1 .1.1. אבני היסוד בדרך הלמידה השיתופית. 7
1 .2.
יתרונות הלמידה השיתופית. 8
1 .3.
מרכיבי הלמידה השיתופית. 9
1 .4. שיטות הוראה בלמידה השיתופית. 10
2 . מודל למידת החקר ושיטת רבי חייא- הג'יקסו. 11
2 .1.
למידת החקר. 11
2 .1.1. הנחות היסוד בשיטת למידת החקר. 12
2 .1.2. מודל שיטת החקר. 13
2 .2.
למידת חקר בקבוצות. 14
2 .2.1. תפקידו של המורה. 15
2 .2.2. הערכת שיטת למידת החקר. 16
2 .3.
שיטת רבי חייא. 17
2 .3.1. מאפייני השיטה (הרץ-לזרוביץ ופוקס, תשמ"ז:
203-216). 18
2 .3.2. הערכת שיטת ר' חייא(כהן, תשנ"ה: 51) 19
2 .4.
תיאור שלבי שיטת ר' חייא. 20
2 .4.1. שלבי הפעילות – בכיתה (הרץ-לזרוביץ ופוקס, תשמ"ז: 203-216). 21
2 .4.2. שלבי השיטה מבחינת תפקודו של המורה (פשקוס, תשנ"ג: 127 – 128). 22
2 .5.
מטרות שניתן להשיג בשיטת ר' חייא. 23
2 .5.1. סיכום.. 23
3 .
בעיות בהוראת התנ"ך בדורנו כיום.. 24
3 .1.
בעיות בדרך ההוראה הפרונטאלית. 24
3 .2.
קשיים מבחינת החומר הנלמד.
5
3 .3.
קשיים מבחינת המורה והלומדים.. 26
3 .4.
קשיים כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה. 27

4 .
יחידות הוראה שונות בשיטת רבי חייא ובשיטת למידת חקר. 28
4 .1.
יחידת הוראה בשיטת רבי חייא – הקדמה. 28
4 .1.1. החומר ברמת לומד מבוגר. 29
4 .1.2. מערך שיעור. 31
4 .1.3. מבנה השיעור. 32
4 .1.4. גוף השיעור. 33
4 .2.
יחידת הוראה בשיטת למידת החקר- הקדמה. 40
4 .2.1. מערך שיעור. 42
4 .2.2. מבנה השיעור:. 43
4 .3.
סיכום השיעור. 52
4 .3.1. כרטיסיות עזרה לקבוצות הלומדים.. 53
4 .3.2. כרטיסייה מספר 2:. 54
4 .3.3. כרטיסייה מספר 3:. 55
4 .3.4. כרטיסייה מספר 4:. 56
4 .3.5. כרטיסייה מספר 5:. 57
5. רפלקציה על יחידות ההוראה. 58
5.1.
רפלקציה על שיטת הג'יקסו. 58
5.2.
רפלקציה על יחידת ההוראה בלמידת חקר. 59
5.3.
סיכום ונקיטת עמדה. 60
6 . ביבליוגרפיה. 61
הקדמה                                                                                                                                                                                    במציאות כיום, גוברת הדרישה לשינוי בשיטות ההוראה הרגילות הקיימות בבתי הספר השונים. דרישה זו נובעת מכמה גורמים עיקריים ביניהם( ריץ' ובן ארי תשנ"ד: 157, התקליטור החינוכי עמל נט תשנ"ח: 7- 20 וריץ', תשנ"ו:
10- 11 ):
דורנו כיום שונה מבעבר ביחסו ללימודים בכלל ולתנ"ך בפרט. כיום בעקבות הטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת קיימת יכולת לימודית גבוהה ללומדים גם ללא מורה ובית ספר.
בנוסף לזאת היות ודור המחנכים הוא ברובו עדיין מהדור הישן, בו לא הייתה טכנולוגיה מפותחת כל כך, נוצרה מציאות בה הלומדים הינם בעלי יכולת גבוהה יותר מזו של המלמדים בחלק נרחב בעולם הטכנולוגיה.
בשיטת ההוראה הרגילה הפרונטאלית מסורתית, המורה מעביר את הידע והלומד מאזין ולומד.
כיום ללא הכנסת דרך חדשה אתגרית ומעניינת יאבד המורה את כבודו בתורה מורה ואת ערכו בעיני הלומדים בתור מעביר הידע.
ידוע כיום בעקבות דברים אלו שבית הספר אמור להפוך ממקנה ידע למעצב זהות (כמו שאנו חוקרים ובודקים בעבודת מחקר אחרת עם הנחייתו של הרב ירס).   בעקבות גורמים אלו נדרשת מערכת החינוך ובראשה המורים לחדש את שיטות ההוראה על מנת שיהפכו להיות יותר מאתגרות, מושכות, מעניינות שיגרמו ללומד רצון לשבת וללמוד ולהעריך את המורה העומד מולו.
מדברי המורים נראה שגם להם מובן שההוראה הפרונטאלית אינה מתאימה עוד בצורה מלאה וכמו שמופיע אצל ריץ' ובן ארי תשנ"ד: 157:
"אנחנו מאבדים את החלשים ואיננו יכולים לתרום למצטיינים של הכיתה…" כלומר אנו רואים שגם למורים ברור שהם אינם ממצים מבחינה לימודית את החומר ואינם עוזרים לאף אחד ברמה הנדרשת.
חסרון נוסף בהוראה הפרונטאלית הוא שלא קיימת הפריה הדדית בין הלומדים, אין אינטראקציה בין הלומדים ולא קיימת בניהם שיתופיות  ועזרה הדדית. היות והמורה הוא המומחה לחומר והוא מעביר הידע ובסוף המדד לידע הוא המבחן שלעיתים קרובות יוצר מתח בין הלומדים, דבר שבחלק ניכר מהמקרים משפיע על חלק מהלומדים ויכולתם למיצוי העצמי שלהם. כיום ישנו נתון נוסף שהופך את ההוראה הפרונטאלית ללא יעילה וללא משמעותית עבור הלומדים והוא הכיתה ההטרוגנית. הכיתה ההטרוגנית הינה כיתה בה קשת רחבה של כישורים והישגים לימודיים, שבה יש לומדים מרקע חברתי אתני וסוציו אקונומי שונה. הגדרתו של פרופ' ריץ' (ריץ', תשנ"ו: 11)- כיתה אשר בה יש הבדלים ביכולת ובהישגים לימודיים  של הלומדים בה. כאשר קיימת חפיפה בין מוצאו החברתי של הלומד לבין הצלחתו הלימודית.
כיום לא רק זאת אלא שנכנס החוק החדש של חינוך מיוחד, אשר משתף בכיתה הרגילה לומדים ללא לקויות עם לומדים בעלי לקויות כאלו ואחרות. דבר זה הינו מוסיף להטרוגניות הקיימת בכיתה, ומדגיש יותר את הצורך בשינוי שיטת ההוראה מפרונטאלית מסורתית לשיטה אחרת.
  לכן בחרתי בעבודתי זו להציג 2 שיטות למידה שונות, שיטת רבי חייא הנקראת שיטת הג'יקסו ושיטת למידת החקר. שיטות אלו שייכות לדרך ההוראה השיתופית בתנ"ך. בעבודה אציג את יתרונות השיטה השיתופית וחסרונותיה מול ההוראה הפרונטאלית, ובתוך ההוראה השיתופית עצמה את:
שיטת הג'יקסו יתרונותיה וחסרונותיה, ומולה את  למידת החקר יתרונותיה וחסרונותיה. אנסה להציג שיטות אלו לא רק כטכניקות למידה אלא כשיטות שיש להן פתרון לבעיות שהוצגו בהתחלה. בחלקה הראשון של העבודה יופיע החלק התיאורטי עיוני בנושא, ובחלקה השני יבוא החלק המעשי שיכלול: יחידות הוראה שונות בתנ"ך ומשוב מיישום השיטות בכיתה.
בחלק הראשון:
פרק 1 – מודל הלמידה השיתופית.
פרק 2 – מודל למידת החקר, ומודל שיטת רבי חייא – ג'יקסו.
פרק 3 – בעיות בהוראת התנ"ך בדורנו כיום.  פרק 4 – יחידות הוראה בחקר וג'יקסו והשוואתם.
פרק 5- רפלקציה על ההפעלה בכיתה + סיכום והצגת מסקנות פרק 6 – ביבליוגרפיה.