מבוא
  העיסוק בזיכרון הקיבוצי שלאחר הקמת המדינה מעסיק לא מעט היסטוריונים וחוקרים בעיקר לאור תפקידו המרכזי בעיצוב הזהות הלאומית ויצירת הזיקה שבין הדורות שעלו לא"י ונולדו בה , למדינה המתפתחת. אחד האמצעים הבולטים ליצירת זהות זו היה השימוש במיתוסים ובמסורות ישנות – מחודשות  הנבנות בתקופות זמן ספציפיות בהתאם לפרמטרים שיפורטו בהמשך , כשהמכנה המשותף למיתוסים מכוננים אלו היה רעיון ההקרבה למען המדינה עד לטיפת הדם האחרונה.   אחד המיתוסים המוכרים ע"י בני הנוער בימינו ואשר משולב בתוכנית משרד החינוך בבתי הספר הינו המיתוס על מחתרת 'ניל"י' בכלל ועל שרה אהרונסון ('שרה גיבורת ניל"י') בפרט.  עבודה זו תדון באופן בניית המיתוס ההירואי סביב שרה אהרנסון תוך בחינת התהליכים שעבר לאורך הדורות בתקופת הישוב ובמדינת ישראל עם השנים.   הדיון יתמקד בהיבטים ההיסטוריים והאידיאולוגיים שהובילו גורמים שונים בישוב ובמדינה לאחר הקמתה , אשר נמנעו מפיזור הילת הגבורה סביבה (על אף שסיפורה התאפיין ברוב מאפייני 'גיבור' האתוס הישראלי) תוך שימת דגש על מגדריות המאפיינת את המיתוס בתהליך חזרתה המדורג לפנתיאון הישראלי עד לימינו אלה. באמצעות בחינת התהליכים השונים אותם עבר המיתוס תבקש עבודה זו לאשש את הנחות המחקר כלהלן :
  הנחה ראשונה  –  המיתוס סביב שרה אהרונסון נבנה בהתאם לרוחות פוליטיות בתקופות שונות ושימש אמצעי לחיזוק החיבור בין הפרט למדינה במהלך שנות ה – 60 וה – 70 , לאחר שבשנים שלאחר מותה נדחקה לשולי המיינסטרים בא"י מתוך אינטרסים פולטיים מובהקים אשר ראו בניל"י ובאהרונסון מובלים חברתיים שפעלו בניגוד לזרם הציוני ולאידאולוגיה שרווחה ביחס לאופן מימוש רעיון המדינה היהודית.
  הנחה שניה – אהרונסון היתה מודל מגדרי להתנהגות נשית לאומית אשר באה לידי ביטוי רק לאחר ניפוץ מיתוס הגיבור הא"י במהלך שנות ה – 50, במקביל לתהליך של פתיחות מקומית לרעיון של אישה במרכז הגבורה הארץ ישראלית.
תוכן עניינים
מבוא
…   3
רקע הסטורי —   4
שרה אהרונסון / ביוגרפיה -.   7
למה דווקא שרה?     9
תהליכי בניית המיתוס – עד שנות ה – 40   12
אהרונסון כגיבורה לאומית בפנתיאון הישראלי — 17
סיכום .  20 רשימת מקורות …
21