כל יום עיתונאים רבים מוצאים את עצמם תחת קונפליקט מבלבל לגבי תוכן הכתבות ודביקותם  לערכים בלתי מתמזגים כגון חופש הביטוי ומנגד, כבוד האדם ופרטיותו. לאור הדילמות הרבות  בהם נתקל עיתונאי מצוי במהלך עבודתו, מן הנדרש כי לסבלו היום יומי ישימו קץ אי אילו גורמים חיצוניים המהווים מאין מורי דרך מוראליים, הלוא הם כללי האתיקה העיתונאית.                                                                   האתיקה העיתונאית הינה לא אחרת מאשר ה"אני מאמין" של מועצת העיתונות בישראל. תורה שלמה המבוססת על כללי אתיקה אוניברסאליים, מנחה את העיתונאים אחר מהותם של הערכים החיוביים והמוסריים ומתווה את ההתחקות אחריהם. הדילמות של העיתונאי בכתיבת וסיקור הכתבה, היכן עובר הגבול הדק שבין טוב ורע?, ומה ראוי לפרסום או לא ראוי?, חובה וזכות, ציבורי ופרטי? כללי האתיקה מדגישים גבולות קונקרטיים אלו לבל ישכחו עת עבודתו העיתונאית הברוכה. אתיקה זו היא שם כולל לעבירות מוסר הרשומות בתקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות בישראל. התקנון מורכב  מכללים, מוסכמות, נוהגים והבנות, שאינם כתובים בשום מקום, אך מוסכם על רבים שהם חלק ממנה. למעשה, מבעד למשמעות הפילוסופית, בפועל, מדובר בכללי אסור ומותר בעבודה עיתונאית בתחום סיקורה. (רפאל,1997) השאלה המעשית החשובה ביותר בשלושת הסוגיות אותן אבדוק בדיון האתיקה בתקשורת ההמונים היא האם פגיעה מסוימת בזכות האזרח מוצדקת, וזאת מפני שזכויות האדם אינן מוחלטות, ולעתים ההגנה עליהן מתנגשת ברצון להגן על זכויות או על ערכים אחרים במהלך העבודה אנמק ואסביר את העבירות האתיות תוך הסתמכות על סעיפים בתקנוני האתיקה הרלוונטיים לכל כלי תקשורת בו אשתמש האחד, תקנון מועצת העיתונות בישראל שהינו גוף וולונטרי, שהוקם במשותף על ידי העיתונות (מו"לים, עורכים ועיתונאים) ונציגי ציבור – כמו גופים מקבילים בעולם. המועצה מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשית וטובה, ובמסגרת זו היא קובעת את כללי האתיקה החלים על כלי התקשורת ואוכפת את הכללים האלה בעוד מטרותיה המרכזיות של המועצה הן:
לשמור על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת, להגדיר כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ולפקח על קיומם,לדון בתלונות על הפרת כללי האתיקה העיתונאית והפעלת בתי דין לאתיקה, שבסמכותם לגזור על עיתונאי או כלי תקשורת עונשים שונים:
מאזהרה ופרסום התנצלות עד פרסום ההחלטה נגדו בעיתונים m-i.org.il, 2006) ).והשני- הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו- שמייצגת את האינטרס הציבורי בערוצי השידור המסחריים בישראל – מאפשרת את פעילותם ומסדירה אותה, מקדמת את היצירה המקורית, מגינה מפני פגיעה באינטרס הציבורי, מעודדת שילובם של תכנים בעלי עניין ציבורי, ויוזמת מחקרים על ההשפעות החברתיות של השידורים. בראש הרשות עומדת מועצה ציבורית המונה 15 חברים, המשקפים את מגוון הדעות הרווחות בציבור. המועצה קובעת את מדיניות הרשות וממנה את מנכ"ל הרשות, שתפקידו להוציא לפועל מדיניות זו.. ( 2006 , rashut2.org.il). כמו כן, אכתוב פסקי דין המרשיעים את כלי התקשורת בביצוע העבירה האתית תוך הסתמכות על פסקי דין שנקבעו על ידי ערכאות האתיקה. פסקי הדין יכללו גם דיון בסוגיות אתיות העולות בכל מקרה וזאת תוך שימוש בפריטים הביבליוגרפים .