השפעת התקשורת על מפלתם של מנהיגים בעולם מבוא
התקשורת מהווה אחד ממנגנוני הפיקוח החיוניים לשמירה על תקינות התנהלות מערכות השלטון במדינה המודרנית. כוחה של התקשורת נובע מנגישותה הרבה אל תושבי המדינה והשפעתה על עיצוב דעת הקהל. אנו עדים בשנים האחרונות למקרים שבהם עוצמה זו של התקשורת באה לידי ביטוי בחשיפת פרשיות שחיטות ואי סדרים שלטוניים אשר אף הובילו במקרים אחדים עד לכדי החלפת ראשי מדינה ונושאי תפקידים בכירים.
בעבודה זו בחרתי להתמקד בשלושה מקרים, משלוש מדינות שונות, שבהם ניתן להבחין עד כמה עוצמת המידע שמציגה התקשורת יכולה להשפיע על דעת הקהל והשלטון במדינות.
המקרים שבהם בחרתי הינם:
פרשת "חשבון הדולרים" שהובילה לפרישת יצחק רבין מההתמודדות על ראשות מפא"י וראשות הממשלה, פרשת "ווטרגייט" אשר סיימה את תקופת נשיאותו של ניקסון בארה"ב ופרשת השוחד אשר גרמה לנשיא פרו, פוג'ימורי, לפרוש מתפקידו ולהמלט ליפן.
ניתן להבחין בשוני שבין הפרשיות הללו במספר מישורים. ישנו הבדל במידת הדמוקרטיה בין שלושת המשטרים, הבדל אשר משפיע על חופש העיתונות ומידת השקיפות הנדרשת מהממשל.
הבדל נוסף הינו תוצאה של התקופה שבה התרחשה כל פרשיה. התפטרותם של רבין וניקסון התרחשה בשנות ה-70, עת שהמדיה העיקרית הייתה העיתונות. לעומת זאת, פרישתו של פוג'ימורי התרחשה בשנת 2000, כאשר המדיה העיקרית הינה הטלוויזיה.  ההבדלים בין המאפיינים השונים של אמצעי התקשורת מדגימים את כוחה של התקשורת המודרנית להשפיע על אירועים מרכזיים בחיינו.
בכל אחת מהפרשיות יוצג הרקע להתרחשותה, מהלך האירועים וכן ניסיון לנתח מה היו הסיבות שהובילו לפרסום.