מבוא
הקמתה של תנועת הפנתרים השחורים מהווה אבן דרך חשובה בהתפתחות המערכת הפוליטית החברתית של מדינת ישראל. פעילותה של התנועה פרצה את הדרך למאבק חברתי בישראל והביאה את נושא הקיפוח העדתי ואי השוויון החברתי למרכז סדר היום האזרחי והממשלתי לראשונה מאז שקמה מדינת ישראל.
הפנתרים דרשו כי עדות המזרח יזכו בחלק שווה ומלא בישות הלאומית הישראלית מבחינה חברתית, כלכלית, פוליטית ותרבותית. הם דרשו שיכון טוב יותר, חיסול משכנות העוני, השכלה טובה יותר והכנסה גבוהה  יותר למשפחות מעוטות יכולות. הדרישה היתה לא רק לצרכים חומריים אשר ניתנים לכימות אלא גם להכרה בערכם האנושי. הפנתרים הציגו את מחאתם בטון רווי עוינות אשר בלט מאוד על רקע הרטוריקה הלאומית הדומיננטית של אותם ימים שהדגישה אחדות, זהות לאומית, גורל משותף ואחריות הדדית ומחאתם הצביעה באופן ברור על הסתירה בין ההבטחה הגלומה בחוק השבות שכיהודים כולם שותפים שווים במדינה לבין המציאות שבה יהודי עדות המזרח נחשבים לנחותים ולחסרי תרבות. לאחר שהסבו את תשומת הלב הציבורית והשלטונית לבעייתם, נקלעו הפנתרים למבוי סתום כאשר היכולת הארגונית המוגבלת שלהם היוותה מכשול משמעותי שמנע גיבוש תנועת מחאה רחבה שיכולה לפעול לטווחי זמן ארוכים. כדי לצאת מהמבוי הסתום בחרו הפנתרים להקים מפלגה ולהיכנס ולהצטרף לזירה הפוליטית הממוסדת. גם כאן לא יכלו לגייס תמיכה ציבורית רחבה ולמעשה מהלך זה סימן את סופה של התנועה.
  בעבודה זו נסקור את התפתחותה, דרכה והשפעתה של תנועת הפנתרים השחורים, מתוך הטענה כי פעילותה העלתה לראשונה את נושא האפליה העדתית לסדר היום הציבורי, פתחה את השער בפני מחאה אזרחית חברתית ולמעשה היתה גורם רב משמעות בהתהוותה של החברה האזרחית בישראל. לשם כך נבהיר ראשית בצורה כללית מהי קבוצות אינטרס, מה מאפייניה, מה הם הגורמים לצמיחתה של מסגרת פעולה כזו ומה מקומה במערכת הפוליטית. לאחר מכן ניגש לסקירה וניתוח של ההתפתחות, דרך ההתנהלות והפעילות של תנועת הפנתרים השחורים, מייסודה ב-1971 ועד התפרקותה הסופית אי שם בשלהי שנות ה-70 , זאת תוך סקירה של התנהלות המערכת הפוליטית בישראל ושל השינויים המבניים שנוצרו בה אשר אפשרו, ואף דרשו, את התפתחות המחאה האזרחית.
תוכן עניינים
מבוא. 3
מהי קבוצת אינטרס?. 4
הפנתרים השחורים.. 6
סיכום.. 11
רשימת מקורות. 12