מבוא    3
1 .            הגדרת המחקר –   4
                1.1           מטרת העבודה –    4
                1.2           פרדוקס     4
                1.3           שאלת המחקר      4
                1.4
          השערות     4
                1.5
          מתודולוגיה     4
2 .            סקר ספרות –   5-26
                2.1           הגדרות –   5-8
                2.1.1       הגדרת מושג שוויון ואפליה –   5-8
                                2.1.2
      הגדרת מושג אידיאולוגיה —   8
                2.2           אידיאולוגיות באי אפליית נשים —   9-15
                                2.2.1       אידיאולוגיה ליברלית   9-10                                 2.2.2       אידיאולוגיה מרקסיסטית —  10-11
                                2.2.3       אידיאולוגיה רדיקלית —   11-12
                                2.2.4       אידיאולוגיה פוסט מודרנית    12-13
                                2.2.5       אידיאולוגיה דתית –    13-14
                                2.2.6       אידיאולוגיה מזרחית —    15
2 .3           התפתחות היסטורית –   16-23
                                2.3.1.  חלוקת התפקידים המסורתית    16
                                2.3.2.  תקופת היישוב     17
                                2.3.3.  הקמת המדינה    17-19
                                2.3.4.  1960-1990     19-20                                 2.3.5.  1990-2000     20-22
                2.4
          גורמים לאי השוויון —   23-26
                                2.4.1.  תפיסות מסורתיות    23
                                2.4.2.  סטריאוטיפים     23-24
                                2.4.3.  חינוך –     24
                                2.4.4.  קונפליקט בין עבודה לבין משפחה —   
5                                 2.4.5.  תקשורת —  
5 -26
                                2.4.6.  הפרדת עיסוקים —   26
3 .            החקיקה כביטוי לאידיאולוגית אי אפליית נשים    27-32
                3.1           חוקים שנחקקו מקום המדינה ועד היום בנושא מניעת אפליית נשים. –  27-30                 3.2           פס"ד כביטוי לאידיאולוגית אי אפליית נשים. —  30-32
4 .            נשים בפוליטיקה –  33-37
                4.1           תמונת מצב    33
                4.2           ייצוג נשים בפוליטיקה – השוואה בין מדינות   33-34
                4.3           נשים בממשלה, בכנסת ובשלטון המקומי   34-37
                                4.3.1  נשים בממשלה –  34
                                4.3.2  נשים בכנסת   35-36
                                4.3.3  נשים בשלטון המקומי –   36-37
                4.4           גורמים לתת ייצוגיות נשים בפוליטיקה הישראלית –  37
5.            הצגת המציאות הקיימת המאופיינת באפליית נשים בשוק העבודה –  38-45
                5.1           המציאות הקיימת בהשתתפות הנשים בכוח העבודה.   38-39
                5.2           המציאות הקיימת המאופיינת בפערי שכר לטובת הגברים. –  
3 9-44
                5.3           חלקן של הנשים בשירות הציבורי והתפלגות הדרגות בכל רמות התעסוקה.   
4 4-45
6 .            חסמים המונעים את יישום המדיניות    46-50                 6.1           סוגי חסמים —    46
                6.2           החסמים המונעים מנשים בישראל מלממש את הפוטנציאל שבהן –  
4 6-49
                6.3           הקושי באכיפת החקיקה המגנה.     49-50 7.            מסקנות לאור השערות המחקר —    51-52
8 .            פתרונות בדרך לרצוי —    53-58
                8.1           דרכי פעולה אפשריות לביטול החסמים ולהעצמת מימוש הפוטנציאל הנשי בישראל. –   53-57
                                8.1.1  מימון עלות השילוב בין חיי הורות לחיי העבודה ע"י הקופה הציבורית —  53
                                8.1.2  קביעת זכות יסוד לשוויון הזדמנויות לאישה —  54
                                8.1.3  תיקון סעיף 5 לחוק שיוון זכויות האישה —  54
                                8.1.4  אכיפת החקיקה האוסרת אפליה —  54
                                8.1.5  חינוך   54-55
                                8.1.6  קידום נשים בעסקים. –   55
                                8.1.7  העדפה מתקנת –   55-56
                                8.1.8  הקמת ארגונים וגופים לצמצום הפער –   56-57
                8.2           מיגור האפליה –   58
9.            סיכום —  59
1 0.          ביבליוגרפיה   60-61
הגדרות המחקר
1 .1  מטרת העבודה : מטרת עבודה זו היא לבחון את נושא אי אפליית נשים כאידיאולוגיה הבאה לידי ביטוי בחקיקה, אל מול המציאות הקיימת.
הצגת המציאות הקיימת תבחן את עקרון השוויון בין הנשים לגברים במגזר הציבורי.

1 .2   פרדוקס : למרות החקיקה הרבה בנושא אי אפליה בין נשים לגברים בכלל ובמגזר הציבורי בפרט, עדיין קיימת אפליה בקבלה לעבודה, ברמות השכר ובמספר המועסקים בתפקידים בכירים, לטובת הגברים.

1 .3   שאלת המחקר : מדוע קיימת אפליה בקבלה לעבודה, ברמות השכר ובאחוז הנשים                                     המועסקות בתפקידים בכירים במגזר הציבורי, לטובת הגברים, למרות                                          החקיקה הקיימת בתחום זה המבטאת אידיאולוגיות שונות של אי אפליית נשים.
                        1.3.1
שאלת משנה : מהם הגורמים המונעים את יישום האידיאולוגיות אי אפליית נשים.

1 .4   השערות :
1 .                 אנו מניחים כי לא תימצא התאמה מלאה בין האידיאולוגיות השונות שעל בסיסן  נחקקים חוקים, שמטרתם ליצור שוויון בין המינים, לבין המציאות הקיימת בשוק העבודה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט בנושא שכר וקבלה לעבודה.
2 .                 הכשלים ביישום המדיניות, כפי שבאה לידי ביטוי בחקיקת חוקים,                                               נובעת בשל העובדה כי אין קבוצת אינטרס של נשים במגזר הציבורי.
3.                 אי השוויון בין נשים לגברים במגזר הציבורי נובע מכך שאין ייצוג מספיק של                                 נשים בפרלמנט , ממשלה והשלטון המקומי.
4.                 קיימים מספר חסמים המאפיינים את התרבות הישראלית ומהווים את עקב                            אכילס של יישום מדיניות.
            1.5       מתודולוגיה : 
1 .                 המתודולוגיה בה בחרנו להשתמש, הינה סקירה וניתוח חומר                                            ספרותי רלוונטי הכולל מאמרים בנושא, פרוטוקולים של ועדות כנסת,                               נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים מארגונים לקידום                                     מעמד האישה כגון: נעמ"ת, וויצ"ו, מכון אדווה וכו'.
2.                 נבחן את עיצוב המדיניות המתבטא בחוקים שנחקקו בתחום השוויון                                 ומניעת האפליה בין המינים ונבדוק את יישומם הלכה למעשה.
3.                 פרשנות ומסקנות יסתמכו על תיאוריות אקדמיות שנשאבו ממאמרים                                 המנתחים עיצוב מדיניות ויישומה.

2 .         סקר ספרות             2.1        הגדרות
2 .1.1     הגדרת מושג שוויון ואפליה משמעות המושג "שוויון בעבודה" נגזרת מהמשמעות הכללית של עקרון השוויון. על כן, הדיון במשמעות מושג השוויון בעבודה או אי אפליה מצדיק, תחילה, כניסה לעובי הקורה של מושג השוויון כעקרון כללי. רעיון השוויון הוא עקרון יסוד של מערכת המשפט בכל חברה דמוקרטית. יסוד זה בא לידי ביטוי בפרט במגילת העצמאות של מדינת ישראל, אשר הבטיחה שוויון פוליטי וחברתי מלא לכל        תושביה, ללא הבדל דת, גזע או מין. ואולם היישום של הצהרה רעיונית זו בתוך המציאות החברתית הנתונה איננו פשוט כלל ועיקר, וקיים היזון הדדי בין המושג המופשט של השוויון לבין הדרישות המשתנות של הצדק החברתי. הנושא של שוויון המינים, הוא ללא ספק, אחד התחומים    הבולטים מבחינה זו. כך למשל, מושג השוויון הועלה על נס המהפכה הצרפתית עוד בסוף המאה ה – 18
כאחד מעיקרי היסוד של זכויות האדם, אך התפישה הרווחת הייתה אז שהמדובר באדם ממין זכר בלבד. מאז אנו עדים לתמורות מרחיקות לכת בהתייחסות החברה המערבית אל האישה בתור אישיות משפטית עצמאית, נושא לזכויות כשאר האדם – החל מן הזכות המשפטית לקניין, הכשרות להתקשרות משפטית מחייבת, וחופש העיסוק, ובנוסף הזכות להשתתפות בהליכים הפוליטיים של הבחירה וההיבחרות למוסדות השלטון, וכלה בזכות לשוויון בגירושין, ולאוטונומיה ולפרטיות במסגרת חיי האישות.
איסור האפליה הוכר תמיד כאחד מעיקרי הצדק הטבעי המגבילים את שיקול הדעת            המנהלי. מכוח עיקר זה, פעולה שלטונית הנגועה באפליה הנה פסולה. בנוסף,לעיקרון השוויון מעמד חוקתי, כשההשלכות המנחות בהקשר זה נכתבו ביחס לנורמה של השוויון בבחירות לכנסת, לפי סעיף 4 לחוק יסוד : הכנסת. אך מהו אי השוויון, ומהי האפליה?
.
.
.
.
.
.
.
.  מסקנות לאור השערות המחקר בפרק זה נתייחס להשערות שהעלנו בראשית העבודה ותוך שימוש בחומר שאספנו במהלך העבודה נאושש או נפריח את אותן השערות.
מתוך החומר שנאסף והוצג בעבודה אנו למדים כי האידיאולוגיות השונות כפי שבאות לידי ביטוי בחקיקת החוקים השונים, בנושא מניעת אפליית נשים, אכן מומשו. אולם לאורך השנים לא הייתה מדיניות עקבית ולכן החוקים השתנו או שודרגו בהתאם למדיניות הפוליטית והחברתית ששלטה בזמן נתון, מכאן אנו מסיקים שלא ניתן לשנות מדיניות חברתית על ידי חקיקה כיוון שהתהליכים הם עמוקים הרבה יותר ממה שתארו לעצמם המחוקקים ולכן יש צורך לטפל בשורש הבעיה לפני הטיפול בבעיה עצמה. ההחלטות הפוליטיות מבוצעות בדרך כלל מתוך הסתכלות על הטווח הקצר ולא על הטווח הארוך, דבר שפוגם בסופו של דבר בתהליך קבלת ההחלטות ובקושי שבאכיפת החוקים. לפי הממצאים שהוצגו ניתן לראות שלמרות כל האמור לעיל קיימים פערי שכר משמעותיים בין הנשים לגברים במגזר הציבורי, כמו כן, כמות הנשים המועסקות בדרגות הבכירות איננה משקפת את חלקן היחסי באוכלוסיה בכלל ואת אחוזן באותם תחומי עבודה שנבדקו בפרט . במגזר הציבורי קיימת אפליה ברורה לטובת הגברים, סייגים לכך הוא משרד המשפטים שבו אחוז הנשים המועסקות במשרד בכלל ובדרגות הבכירות בפרט הוא בהתאמה מלאה ונוטה לטובת הנשים בצורה מובהקת. בצד השני של המתרס נמצא משרד העבודה והרווחה שמאופיין במגמה הפוכה וזאת ניתן לשייך לעמדותיה הקיצוניות, בנושא אפליית נשים, של מפלגת ש"ס ששלטה בעשורים האחרונים במשרד העבודה והרווחה, ופועל יוצא מזה ששלטה גם במוסד ביטוח לאומי, והראיה לכך שבמוסד זה רוב תפקידי המפתח מאוישים ע"י גברים למרות משקלם היחסי הגבוה של הנשים המועסקות. ראינו גם שקיימים תחומי תעסוקה הרלוונטיים לנשים יותר מאשר לגברים ונראה שקשה מאוד לפרוץ מחסום זה בגלל אותם חסמים שתוארו בעבודה. המדיניות היא כלי שרת בידי מעצביה וזאת על מנת לקדם אינטרסים שהם מאמינים שיטיבו עם כולם בין אם בפועל המדיניות מטיבה דווקא עם המעמד השלט. האידיאולוגיות השונות מגויסות על מנת להנחיל רעיונות ולקבוע הלכי מחשבה, על מנת שהמדיניות תתקבל ללא חיכוכים ולא תעורר תסיסות חברתיות בשל העדר עשייה. האידיאולוגיה היא הבסיס המוסרי לקביעת מדיניות בכלל ומדיניות אי אפליית הנשים בפרט, כאשר הרעיונות האידיאולוגיים מחלחלים לכלל האוכלוסייה, נוצרת לכידות חברתית שמקלה על משילותו של השלטון. לכן נוצרת בפועל אי התאמה בין האידיאולוגיה שהותוותה לבין המציאות הקיימת שמשרתת את מקבלי ההחלטות בכך שמצד אחד לא תהיה תסיסה חברתית על אי עשייה ומצד שני קיים קושי באכיפה וביישום החוקים השונים. יחסי הגומלין בין ציבור לפוליטיקאי מבוססים על מנגנון של ביקוש והיצע כאשר הציבור מעלה ביקושים והפוליטיקאי מספק את אותם הביקושים שעוזרים לו להיבחר. על פי משפט הבוחר החציוני של דאונס, הפוליטיקאי מעוניין למקסם את סיכויי היבחרותו ולכן, משום שהוא תלוי בתמיכת הציבור, הוא ישאף למקסם את רווחת הציבור. שכן, ככול שיותר אנשים בציבור יהיו מרוצים כך יגדלו סיכויו של הפוליטיקאי להיבחר. בהנחה שקבוצות אינטרס יכולות לספק את רווחת הציבור, הפוליטיקאי ישרת את קבוצת האינטרס שתמקסם את סיכויי ההיבחרות שלו.
מגוף העבודה עולה כי אין קבוצת אינטרס של נשים במגזר הציבורי, שכן ראינו כי הנשים לא מקיימות מפלגה עצמאית בפוליטיקה הישראלית וייצוגן הפוליטי נמוך מאוד (בגלל  החסמים השונים)  ולכן הן לא קבוצת אינטרס חזקה.