פתח דבר ס' 18(ב) לחוק העונשין, להלן החוק, אשר עוסק במבנה היסוד העובדתי, מכליל את המחדל במעשה אם לא נאמר אחרת. שקילותו של המחדל למעשה, בתנאי שקיימת חובה על פי דין או חוזה (ע"פ ס' 18(ג) לחוק), מרחיבה הן את המעגל הפנימי של הביצוע העיקרי והן את המעגל החיצוני של התנהגויות אסורות המתהווה סביב הביצוע העיקרי, כגון הסיוע והשידול בהן נדון בעבודה זו. הרחבה זו היא בעייתית, בייחוד לגבי ההתנהגויות הנגזרות מהביצוע העיקרי, מבחינת הפגיעה בחירות האדם. שכן הפללת פעולות, שהן על פי רוב,  מרוחקות בזמן ובמקום מהביצוע העיקרי,  שהיסוד העובדתי בהן אינו ספציפי וברור והוא חורג מעבר לגבולות הרכיב ההתנהגותי של היסוד העובדתי שבעבירה העיקרית, גוררת חיכוך מתמיד עם עיקרון החוקיות. דבר זה גורם לכך, שהכללת המחדל, שעל אף הוראת סעיף 18(ג) אינו מוגדר היטב וייתכן שהוא קשה להגדרה כוללת מעיקרו, מחמירה עוד יותר את הפוטנציאל של התנהגויות נגזרות אלו לפגוע בזכויות הפרט. המחדל הגדרתו ס' 18(ג) לחוק מגדיר מחדל כ"הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה". במדינות בהן דומה המערכת המשפטית לשלנו קיימת הגדרה דומה.  ה MPC נוקט בס' 2.01(3)(b)  כי מחדל ייחשב כמעשה מקום שלא ננקטה חובה המעוגנת בחוק. באנגליה לעומת זאת נראה שהמחדל נחשב כהימנעות מעשייה שהיא חובה לפי דין בעבירות תוצאה, או הימנעות מעשייה כאשר קיימת חובה להציל חיים בשל זיקת קרבה, חסות, השתתפות קבוצתית בפעולה מסוכנת או אף כאשר קיימת חובה לפי חוזה וצד ג' נפגע וכן כאשר אדם יוצר מצב מסוכן. לעומת זאת בגרמניה למשל מוגדר המחדל כאי נקיטת חובה רק בעבירות תוצאתיות.
  המחדל עשוי להופיע הן כרכיב נסיבתי, כגון אי נקיטת אמצעי זהירות בעת התנהגות מסוימת, והן ברכיב ההתנהגותי – העדר פעולה כאשר הפעולה מתבקשת.
ענייננו כאן הוא במחדל ברכיב ההתנהגותי.  כך למשל מי שהחזיק אקדח בביתו ללא רשיון. ייתכן שההחזקה הראשונית לא הייתה במעשה אלא במקרה מצא אותו אדם אקדח – זהו רכיב נסיבתי. אולם מרגע המודעות להימצאות האקדח ואי הציות לדווח על הימצאותו או הימנעות מלרכוש רשיון להחזקתו מדובר בהתנהגות מחדלית. החשיבה הליברלית מורה שיש להטיל אחריות פלילית בגין פעולות אסורות ולא בגין קווי אופי נפסדים של מבצעיהן. על כן על האחריות להתייחס לאירוע מזוהה היטב בזמן ובמרחב, ומובחן כהלכה מאירועים אחרים, כדי לעמוד בעיקרון החוקיות.
יתרה מזאת, אחריות למחדלים מקפלת בתוכה אפשרות להטיל אחריות כוללת במקום שאין סיבה להטיל אחריות על אדם מסוים. כגון במקרה שאדם טבע בנוכחות אנשים רבים בבריכה. על מי נטיל אחריות ? על כל האנשים שהיו בקרבת הבריכה ? על מי שהיה בקרבה כזו או אחרת לטובע וכו' ?
תוכן העניינים
פתח דבר………….………………………………………………………………
2
המחדל……………………………………………………………………………
2
        הגדרתו………………………………………………………………………
2         הקושי הנורמטיבי בהגדרת המחדל ……………………………………………
3         ההבחנה בין מחדל למעשה ……………………………………………………
4         הדרכים להבחין בין מחדל למעשה …………………………………………….
4
        הבחנה בין מחדל למחדל………………………………………………………
6
הסיוע במחדל……………………………………………………………………..
6         מקור החובה לפעול……………………………………………………………
6         מחדל וחובת הזהירות…………………………………………………………   9
         חובה לפי חוזה………………………………………………………………
1 1
         מקורות חובה נוספים…………………………………………………………
11
         תנאי והיקף החובה לפעול…………………………………………………….
12
היסוד העובדתי בסיוע במחדל………………………………………………………
12
         הקשר הסיבתי………………………………………………………………
1 3
         הנוכחות כמחדל……………………………………………………………..
14
היסוד הנפשי הנדרש בסיוע במחדל…………………………………………………
1 4
         תוספת המחדל ליסוד הנפשי בסיוע……………………………………………        
1 6
         הלכת הצפיות………………………………………………………………. 
1 6
         החלת הלכת הצפיות בסיוע לרצח……………………………………………..
18
השידול במחדל……………………………………………………………………     
1 9
         היסוד הנפשי בשידול…………………………………………………………
21
              דוגמא לשידול…………………………………………………………….
22
         סיוע רוחני במחדל……………………………………………………………
23
              ענישת השידול במחדל…………………………………………………….
24
מסקנות………………………………………………………………………….

5          אינטרס החברה להכיר במחדל כמעשה………………………………………..

5          בעייתיות האיסור על מחדל……………………………………………………
26
         החוק……………………………………………………………………….
26
         העונש………………………………………………………………………
2 7
ביבליוגרפיה………………………………………………………………………
2 8