תקציר – "אדמה":
יחס הציונות לסביבה בקולנוע העברי סרטי הריאליזם הציוני זכו לאהדת הביקורת והצופים, נחשבו להישג קולנועי  ולא נשמעה כמעט ביקורת על כך שהם "מדברים בקול אחד" – קולה של הציונות. בזמן קום המדינה רצו אנשי היישוב להאמין בצדקת הדרך המוחלטת והיו זקוקים לכך כדי להקים את מפעלם שחשיבותו אינה מוטלת בספק. מכל מקום, בצפייה מתוך פרספקטיבה של ימינו שנויה נימת הסרטים הללו במחלוקת.
"אדמה", סרטו של הלמר לרסקי משנת 1946, עוסק בנער ניצול שואה המגיע לארץ ישראל ועובר מסע חניכה לשיקומו האישי.
העבודה מתייחסת לסרט כאל טקסט מיתו-היסטורי שניתן ללמוד ממנו על התרבות, האווירה, ההיסטוריה, הערכים של החברה בה נעשה. זהו סרט עלילתי בן 45 דקות בגרסתו הסופית, אשר צולם, כמו רוב סרטי התקופה, למטרת תעמולה ציונית בתפוצות. הסרט מציג את מיתוס "הפרחת השממה" כסיכוי היחיד של הניצול להבריא נפשית ופיזית מהטראומה שעבר, ולהיטמע בחברה העברית הבונה את עצמה.
בסרט, שנערך והוקצן למטרות תעמולה, גלוי המיתוס עד גיחוך. אחפש נקודות בהן ניתן לחשוף משהו על המיתוסים של התקופה, ואביא מדברי סופרים, משוררים, פעילים והוגים שליוו את מפעל הציונות בהתהוותו. אעקוב אחרי דברי ההלל המתייחסים אל הציונות וכן אחר הביקורת המאוחרת יותר, כנגד הטעויות שעשתה.
אנתח את מיתוס ניצול השואה, מיתוס הצבר, ואת הסינתזה ביניהם – לידתו מחדש של הניצול כעברי גאה ומחושל, בתיווך עבודת האדמה. שינוי הסביבה בסרט משמש להבראת הניצול, להיטמעותו בחברה ובמקום החדש (מה שבפועל, לרוב לא היה נכון – רבים מהניצולים לא נגאלו מיידית עם עבודתם את האדמה, אם בכלל). לצורך כך ולצורך גיבושו של העם בארץ החדשה, משתמשת הציונות, גם זו הנראית בסרטים, במושגים של "כיבוש השממה" והפרחתה, "גאולת האדמה", "ייהוד הגליל", "ביצור הגבול", "גדר הפרדה", "יישוב הספר", "פיזור אוכלוסין", ובפעולות של עיבוד האדמה, הוצאת המים ממנה, ייבושה, בנייה מסיבית על גביה וכן הלאה. אתחקה אחר גלגוליהם של אלה ואחרים בחברה הישראלית אז והיום, אחר הפיכת "אדמת מולדת" ל"נדל"ן", והסכנות הגלומות בכך.
אבחן את גבולות התערבות האדם בסביבתו – מהו הגבול הנכון בין פיתוח לשימור הסביבה? בין רצונות וצרכי האדם לבין פגיעתו באחרים, בסביבתו, בעצמו? אציג את הגישות העיקריות בהגות הסביבתית של ימינו העוסקות בשאלות אלה. אחפש נקודות דמיון ושוני בין היבטים גישת הציונות לאדמה ולסביבה לגישות המתפתחות כיום ומחפשות שינוי: הגישה הביוצנטרית (המעמידה את הטבע במרכז), הגישה האנתרופוצנטרית (המעמידה את האדם במרכז), הגישה האקטיביסטית (שינוי עכשיו), וגישת האקולוגיה המעשית (פרמקלצ'ר).
התייחסות להיבט הפוליטי של האדמה הוא בלתי נמנע, שכן האדמה בארץ ישראל נחלקת בין קבוצות ציבור רבות ושונות. אציג גישות ביקורתיות, בעיקר משמאל, ליחסה של הציונות אל משאב הקרקע ודרך ניהולה אותו. הטבע יכול להתקיים בלי ציונות, אך האם הציונות יכולה להתקיים בלי הטבע? האם הסביבה היא אויב שיש להכניע או תנאי בסיסי לקיום, המתמעט והולך מרוב שמנסים להכניעו? האם נכונה הטענה, שכל עוד נהיה בין המדינות שעדיין דואגות לכמות החיים, לא נוכל לדאוג לאיכות החיים? ומהו הקשר בינינו לבין האדמה הזו, שיוצר בעינינו את זכותנו על הארץ הזו?
                    תוכן עניינים
הקדמה                                                                                                              3
מבוא                                                                                                                 4
א. סרטי ריאליזם ציוני                                                                                           5
על קולנוע "מטעם"                                                                                                  5
על הלמר לרסקי ויצירתו                                                               6
ב. על מיתיזציה                                                                    7

1 . מדוע נוצרים מיתוסים                                                                        7

2 . כיצד נוצרים מיתוסים                                                                       7
3 . בכל יצירה קולנועית חבוי מיתוס – כיצד מובלעים מיתוסים בטקסט                         9
ג. מיתיזציה ב"אדמה" וגלגוליה בתפיסה הישראלית                                                    8
1 . השואה וניצולי השואה                                                                                                                             10 מיתוס השואה בעיני הציבור הישראלי                                                                                                    
1 0 מיתוס השואה בעיני תעשיית הקולנוע הישראלית                                                
1 0 יחסם של הצברים לניצולי השואה                                                                              
1 1
2 . מיתוס הלידה מחדש של ניצול השואה כצבר                                                           13
הלידה מחדש ב"אדמה" – העבודה משחררת…                                        14
הצבר, הישראלי החדש – הצצה לעתיד                                           15
הפרחת השממה כשיאה של הלידה מחדש                                               16
עבודת האדמה כאקט מרפא                                                                                                         17
3 . הפרחת השממה באידיאולוגיה הציונית                                                                 17
על יצר הניכוס וקצת על אמנות                                                                                   17
יחס הציונות לסביבה – מהגישה הרומנטית לאתוס הפיתוח                                                 18
האדמה כשממה                                                                                                    19
הגדר                                                                                                                 21
הטרקטור: אני, אתה והמכונה נשנה את העולם                                                             
5 המעבר אל צידה השני של הגדר – ניפוץ מיתוס הפרחת השממה                                  26
הנוף כמנוף (לאידיאולוגיה הציונית)                                                                              28
על ענווה שאבדה                                                                                                   28
החזרה ל"פשטות מרצון"                                                                                          30
4 . גישות סביבתיות שונות                                                                                                 31
הגישה הביוצנטרית – שימור מול טיפוח                                                                        31
הגישה האנתרופוצנטרית – שינוי מנגנוני החברה מול שינוי אורח החיים                                32
הגישה האקטיביסטית – שינוי עכשיו                                                                            33
אקולוגיה מעשית – פרמקולטורה                                                                                33
5. מציאות חברתית ופוליטית שהמיתוס מתעלם ממנה – היו כאן אנשים                            35
סיכום                                                                                                                 40 רשימה ביבליוגרפית                                                                                                42
       נספחים רשימת סרטים – ריאליזם ציוני                                                                                   45
אדמה (מחר יהיה יום נפלא) / הלמר לרסקי – תמליל הסרט                                               46