עבודה סמינריונית בקולנוע הפלסטיני נושא: דינמיקות של שליטה, אחווה, נאמנות ומרד במשפחה הפלסטינית

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2025
מספר מילים 14611
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

תוכן עניינים

פרק 1: מבוא ……………………………………………………………………………………………… 3
פרק 2: תשתית תיאורטית…………………………………………………………………………….. 11
2.1 פטריארכיה ………………………………………………………………………………………….. 11
2.2 יחסים בין דוריים ………………………………………………………………………………….. 16
פרק 3: בין ציות למרד: דינמיקות משפחתיות דרך סצנות מפתח ב"הזר"…………………… 17
פרק 4: נאמנות, שליטה והתנגדות: דינמיקות משפחתיות בסרט "עטאש״ …………………. 30
פרק 5: סיכום ……………………………………………………………………………………………. 41
מקורות …………………………………………………………………………………………………….. 43

פרק 1 – מבוא
העבודה הזו תתמקד בנושא של דינמיקות של שליטה ואחווה במשפחה הפלסטינית בשני סרטים פלסטינים. הסרט הראשון ״עטאש" (תאופיק אבו ואיל, 2004) עוקב אחר משפחה פלסטינית החיה בבידוד מוחלט תחת שליטתו של אב המשפחה, הכופה את רצונו על ילדיו ומגביל את חירותם, במיוחד את בתו. הסרט השני ״הזר" (אמיר פאחר אל-דין, 2021) מספר את סיפורו של רופא דרוזי מהגולן, המתקשה למצוא את מקומו בתוך קהילה מסורתית ולבצע את בחירותיו החופשיות אל מול לחצי המשפחה והחברה.

בשני הסרטים הללו, מוצגת דמותה של אישה הנאבקת כדי להתגבר על הדיכוי המשפחתי והחברתי. בסרט עטאש דמותה של ג'מילה מייצגת צעירה פלסטינית החיה תחת שליטתו של אביה, אבו שוקרי, שמבודד את משפחתו מהעולם החיצון ושולט בגורלה. ג'מילה, בניגוד לשאר בני המשפחה, מנסה לשבור את המגבלות שהוטלו עליה ולמצוא דרך לחופש אישי. לעומת זאת, בסרט הזר, מוצגת דמותו של הרופא הצעיר, שנאבק לא רק במערכת הפטריארכלית בתוך משפחתו, אלא גם בלחצים החברתיים שמופעלים עליו מצד הקהילה הדרוזית שבה הוא חי. סרט עטאש מתרחש בסביבה מדברית מבודדת, שבה כל דמות כלואה בגבולות שקובע אב המשפחה. הצימאון למים מקביל לצימאון לחופש – לא רק ג'מילה, אלא גם אחיה שוקרי ואמם סובלים מהדיכוי, אך כל אחד מגיב אליו בצורה שונה. שוקרי, הבן, מנסה להתנגד באופן עקיף, אך פחדו מאביו מונע ממנו למרוד בגלוי. האם, לעומת זאת, מפנימה את הדיכוי ואינה מתנגדת, מה שמדגיש את חוסר האונים שלה.

בניגוד לכך, בסרט הזר, ההגבלות אינן פיזיות כמו ב-עטאש, אלא חברתיות ופסיכולוגיות. הרופא נמצא בקונפליקט תמידי בין שאיפותיו האישיות לבין הציפיות של משפחתו ושל קהילתו. דמות האב שוב משחקת תפקיד מרכזי, כשהיא מייצגת את הדור הישן שמנסה לשמור על המסורת, בעוד שהבן מחפש עצמאות אך מתקשה למצוא לה מקום בתוך המסגרת החברתית הנוקשה. לצד הרופא, מופיעות גם דמויות נוספות כמו אשתו, שמנסה לשכנע אותו לא למרוד יתר על המידה כדי לא לאבד את מעמדם במשפחה ובקהילה. שני הסרטים עוסקים במאבק בין חופש אישי לבין שליטה משפחתית, אך בעוד שב-עטאש השליטה מגיעה מדמות האב בלבד והמרחב הסגור מדגיש את הדיכוי, ב-הזר, הדיכוי מתפשט גם אל המרחב הציבורי, שבו כל ניסיון לפרוץ את הגבולות מוביל לביקורת ולדחייה חברתית.