השפעתן של תפיסות מגדריות שונות על ההיסטוריוגרפיה של שרה אהרונסון.
הקדמה עבודה זו שמה לה למטרה לבדוק את השפעתן של תפיסות מגדריות שונות על ההיסטוריוגרפיה של שרה אהרונסון. העבודה מתבססת על מחקרה של בילי מלמן "אגדת שרה: מגדר, זיכרון וארץ ישראליות 1917-1990" אשר חקרה לעומק נושא זה בסוף המאה העשרים.
בפרק המבוא מתואר בקצרה הסיפור ההיסטורי של תולדות שרה אהרונסון וקבוצת ניל"י על מנת לתת רקע אובייקטיבי- אנציקלופדי לדיונים שיבואו בהמשך העבודה.
  על מנת לחדד את הבנת המושג מגדר ואת החשיבה הפמיניסטית שנידונה בפרקים  השני והרביעי של עבודה זו, בחרתי להציג בפרק ב' את המושג פמיניזם, את התפתחותו ואת הזרמים האידיאולוגיים  השונים שמרכיבים אותו בעבר ובהווה.
הפרק השני מתמקד בתפיסות מגדריות בהיסטוריוגרפיה הציונית ופורש במימד של זמן ושל אידיאות שונות את מגוון ההתייחסויות המגדריות שניתן (או לא ניתן) למצוא בכתיבה אודות תולדות הציונות.
הפרק השלישי מתאר את התמורות שחלו בהיסטוריוגרפיה של שרה אהרונסון מנקודת מבט כללית אובייקטיבית. באופן כללי עומד פרק זה על מקום סיפורה של אהרונסון בפרט ושל קבוצת ניל"י בכלל, בסיפור הכולל של הציונות.
בפרק הרביעי מוצגת בעצם תכלית העבודה. גם בפרק זה ניתנת סקירה אודות התמורות בסיפורה של שרה אהרונסון, אלא שהפעם יוצאת סקירה זו מנקודת מבט מגדרית. פרק זה מציג בעצם תפיסות מגדריות, שרווחו בתקופות שונות בארץ ישראל, כפי שהן משתקפות בכתיבה אודות שרה אהרונסון.
מבוא:  קיצור תולדותיה של שרה אהרונסון ושל קבוצת ניל"י ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, שמואל א', טו כט) היה ארגון שפעל ביישוב העברי בארץ ישראל בשנות מלחמת העולם הראשונה. אנשי הארגון עסקו בעיקר בריגול, בניסיון לסייע לצבא הבריטי לקחת את השלטון בארץ מידי האימפריה העותומאנית, שהייתה חברה ב"מעצמות המרכז" שנלחמו בבריטניה, ולסיים את התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. בכך נטבעו הם בתודעה הלאומית. בנוסף, עסקו גם בחלוקת כספים שהגיעו מחו"ל בחשאי לנזקקי היישוב, ובניסיונות להשיג הישגים מדיניים. לאחר כשנתיים של פעילות, נתגלתה הרשת בידי התורכים, חלק מראשיה נתפסו והוצאו להורג וכמה מאנשיה קיבלו עונשי מאסר. לאחר תפיסת הרשת הענישו וכלאו התורכים גם אנשים רבים שכלל לא היו קשורים אליה.
משך כל שנות מלחמת העולם הראשונה, החרים הצבא התורכי כל דבר שהניח ידו עליו, כולל דברים חסרי תועלת עבורו, החל מגדרות תיל שהקיפו את המושבות (ולבסוף לא נמצא להן שימוש צבאי), וכלה בגרבי משי ולבני נשים. מזון, בהמות וציוד חקלאי (חסר שימוש עבור הצבא) הוחרמו; גם מזון שהגיע באוניות שהגיעו מארצות הברית במיוחד על מנת לסייע ליהודי הארץ, חולק בין היהודים לערבים באופן שווה.
–